לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך, שכל המאבד נפש אחת מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא. ומפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחברו: אבא גדול מאביך; ושלא יהיו המינין אומרים: הרבה רשויות בשמים. ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא: שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד, וכולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון, ואין אחד מהן דומה לחברו. לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר: בשבילי נברא העולם.

משנה, סנהדרין, ד, ה

הצהרת זכויות האדם שאושרה באסיפה הלאומית בצרפת, 26.08.1789

יסוד מוסד בעולמה של יהדות הוא רעיון בריאת האדם בצלם אלוקים (בראשית א, כז). בכך פותחת תורת ישראל, וממנו מסיקה ההלכה עקרונות יסוד בדבר ערכו של האדם - כל אדם באשר הוא - שויונו ואהבתו. "הוא [רבי עקיבא] היה אומר: חביב אדם שנברא בצלם, חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם, שנאמר (בראשית ט, ו): 'בצלם אלקים עשה את האדם'" (אבות ג, יד). ובכך מנומק בפסוק אחרון זה איסור שפיכת דמים לבני נוח, עוד בטרם מתן תורה.

מאלפים מאד חילוקי הדעות שבין שנים מגדולי התנאים בדבר סדר העדיפות בסולם הערכים שביחסי אדם לאדם: "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח) - רבי עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה; בן עזאי אומר: "זה ספר תולדות אדם [ביום ברא אלקים אדם בדמות אלקים עשה אותו']" (בראשית ה, ו) - זה כלל גדול מזה.

אליבא דרבי עקיבא, הערך העליון ביחסי אדם לאדם הוא אהבת האדם והבריות; ואליבא דבן עזאי - הערך העליון והעדיף הוא שוויון האדם, באשר כל אדם ואדם נברא בצלם אלקים. ושני הערכים גם יחד - שוויון ואהבת הבריות - היו לאחדים בידיה של האומה העברית, ושניהם כאחד מהווים יסוד היסודות של היהדות, לדורותיה ולתקופותיה. ועוד נאמר בהסברה של סוגיית יסוד זו: "בן עזאי אומר: 'זה ספר תולדות אדם' - כלל גדול בתורה; רבי עקיבא אומר: 'ואהבת לרעך כמוך' - כלל גדול ממנו; שלא תאמר: הואיל ונתבזיתי יתבזה חבירי עמי... אמר רבי תנחומא: אם עשית כן - דע למי אתה מבזה - בדמות אלקים עשה אותו".

הכלל הגדול של "ואהבת לרעך כמוך" אינו עניין לדברים שבלב בלבד, לאהבה ערטילאית שאינה מחייבת דבר, אלא לאורח חיים שבעולם העשייה. וכך מובע עקרון זה בדבריו של הלל: "דעלך סני - לחברך לא תעביד [=מה ששנוא עליך לחברך אל תעשה]".

וכבר עמדו פרשנים על כך שניסוח זה שבדרך השלילה, נתן לעיקרון זה משמעות שטבע האדם יכול לעמוד בו: "כי לא יקבל לב אדם שיאהב את חברו כאהבתו את נפשו. ועוד שכבר בא רבי עקיבא ולימד: 'חייך קודמין לחיי חבירך'". רבי עקיבא שקבע, כאמור, כי הכלל הגדול והעדיף הוא "ואהבת לרעך כמוך", הוא גופו לימד כי בשעת סכנה - ליחיד ולציבור - יש ש"חייך קודמין לחיי חבירך".

עם ישראל מצווה להילחם על קיומו ולרדוף את אלה המבקשים להתנכל לו ולנשלו מריבונותו ומארצו. אך גם האויב - ערך אדם וכבוד אדם לו. בנצחון יהושפט מלך יהודה על העמונים והמואבים שר העם: "הודו לה' כי לעולם חסדו" (דברי הימים ב, כ, כא-כב). ועל כך נאמר בדבריהם של חכמים: "אמר רבי יוחנן: מפני מה לא נאמר כי טוב בהודאה זו? לפי שאין הקדוש ברוך הוא שמח במפלתן של רשעים. ואמר רבי יוחנן: מאי דכתיב 'ולא קרב זה אל זה כל הלילה'? ביקשו מלאכי השרת לומר שירה; אמר הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים, ואתם אומרים שירה?" (מגילה י ע"ב).

ע"ב 2,3/84 ניימן ואח' נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, פד"י ל"ט (2) 225, בעמ' 298-299

קישורים:

ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם

פורטל זכויות האדם

כבוד האדם וחרותו - מאמר מאת משה אלון באתר "דעת"

זכויות אדם - ויקיפדיה

זכויות אדם - ויקיפדיה (אנגלית)

תערוכה וירטואלית בנושא זכויות אדם

האגודה לזכויות האזרח בישראל

עדאלה

בזכות

המועצה הלאומית לשלום הילד

סינגור קהילתי

קו לעובד 

רופאים לזכויות אדם

רבנים שומרי משפט