יום
העצמאות
> רקע
> סיפור החג
יום העצמאות שאנו חוגגים מדי שנה ביום הכרזת המדינה על-ידי דוד בן גוריון, הוא החג המבטא את תקומת המדינה היהודית אחרי אלפיים שנות גלות וגעגוע.
בסיום המנדט הבריטי, בערב שבת ה' באייר, התש"ח (14.05.1948), הכריז דוד בן גוריון על הקמת המדינה ונקבע שמה, ישראל. בטקס הכרזת המדינה קרא בן גוריון את מגילת העצמאות המהווה את מסמך היסוד של המדינה ואשר במרכזה השאיפה לכינון חברת מופת ושלום עם שכנינו. הטקס הסתיים בנגינת ההמנון הלאומי, "התקווה" – שני בתים מתוך שירו של המשורר נפתלי הרץ אימבר, "תקוותנו". עם סיום הטקס פרצו בכל רחבי הארץ ריקודי שמחה. למחרת פלשו צבאות ערב לישראל. מדינת ישראל נולדה תוך כדי מלחמת העצמאות. בעצם הקרבות, ב-1.5.1949, ערב ל"ג בעומר, פרסם דוד בן גוריון פקודת יום להקמת צבא ההגנה לישראל. עוד שנה של לחימה עברה בטרם נחתמו הסכמי שביתות הנשק.
הוגשם חלום הדורות והחזון הציוני להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון וירושלים. שישים ושש שנים אחרי תחילת העלייה הראשונה, קמה מדינת ישראל. יום זה נקבע כיום חג ונוסף לכל מועדי ישראל לדורותיהם. בהיותו חג חדש היה עלינו לעצב אותו ולתת לו צביון ותוכן שיביע את גודל המאורע לדורות רבים.
כדי להנחיל את משמעותו המיוחדת של יום זה עלינו לספר את כל תולדות העם היהודי. אך נסתפק כאן בציון כמה אירועים מרכזיים שקדמו לעצמאותו:
הצהרת בלפור ב-2/11/1917 – ההכרה בזכותו של העם היהודי לבית לאומי בארץ ישראל.
החלטת עצרת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל והקמת מדינה יהודית לצד מדינה ערבית בכ"ט (29) בנובמבר 1947. ההחלטה התקבלה ברוב של 33 אומות תומכות לעומת 13 מתנגדות ועשר נמנעות. שתי מעצמות העל, ארה"ב ובריה"מ, תמכו בהחלטה. אנגליה נמנעה.
מלחמת העצמאות – פרצה למחרת החלטת עצרת האו"ם. במלחמה ראשונה זו לעצמאותנו נפלו כששת אלפים איש ואישה – חיילים ואזרחים.
בשנותיה הראשונות של המדינה הועלו הצעות שונות כיצד לחגוג את יום העצמאות. אחת המרכזיות שבהן היתה של פרופ' בן-ציון דינור, שר החינוך הראשון, שהציע לקיים בערב יום העצמאות, בכל משפחה, סדר עצמאות – כעין חזרה על סדר פסח עם קטעי מקרא, שירה, ארבע כוסות יין ומאכלי חג. בין המאכלים המיוחדים שהוצעו לחג זה, היתה ה"חובזה" (חלמית) – ירק דמוי תרד שאכלו אנשי ירושלים בזמן המצור.
הצעה אחרת דיברה על התכנסות בבתי כנסת ומרכזים ציבוריים נוספים וקריאה יחד במגילה שישית – מגילת העצמאות. במהלך השנים נוצרו עשרות רבות של "הגדות חג" על מנת להוסיף תוכן היסטורי ורגשי לבילוי החג.
הצעות נוספות הדגישו את הצורך בעשיית יום של חשבון נפש ציבורי ומאידך יום ללא ביקורת אלא הבעת סיפוק על המעשה האדיר של תקומת האומה, קליטת עליה והפרחת השממה בארץ.
> החג בציונות
בסופו של דבר הפך החג ליום עממי של יציאה לטבע, "על האש", ושמחת חבורות ומשפחות. גופים שונים ומגוונים עורכים טקסי יום העצמאות, מגילות חג, מפקדי חג והדלקת משואות. במיוחד התפתחו טקסי חג בעלי תוכן ייחודי בקיבוצים, ועשרות מגילות חג שנכתבו במיוחד לשם כך משמשות את ההתכנסויות האלה עד ימינו אנו.
בין ההגדות שנוצרו עלינו לציין את הגדתו של אהרון מגד בנוסח הגדת פסח עבור צה"ל. אולם בלחץ הרבנות הצבאית ההגדה נגנזה מכיוון שצה"ל תפס בה את המקום המרכזי ולא הקדוש ברוך הוא. לכבוד יובל שנים למדינת ישראל הוציא מכון שיטים בקיבוץ בית השיטה מהדורה מיוחדת של הגדה זו. המכון יצר גם מגילת חג ליום העצמאות עם שבעה אורות כנגד שבעת קני המנורה, קטעי קריאה, שירה, ארבע כוסות יין ומאכלי חג.
בהחלט יש מקום, גם היום, לצד השמחה של המוני העם בחג העצמאות, לדגשים תוכניים הקשורים לתקומת האומה ולערכי מגילת העצמאות.