אין ספק שהמציאות של עם היושב על אדמתו הביאה לכך שראש השנה יהיה בתשרי, שזוהי ראשית השנה החקלאית: חריש, זריעה, תחילת עונת הגשמים. אלו הם ימים של התחדשות לטבע ולאדם.

יום תרועה זה עבר שינויים רבים והוא כרוך במסורות רבות המשייכות אותו לראש השנה. לפי המסורת, בא' בתשרי נברא אדם הראשון. זהו היום השישי לבריאת העולם. זה גם ההקשר לכך שביום זה עומד כל אדם לדין. כמו שנאמר במדרש ויקרא רבה, דברים שאומר האל לאדם הראשון: "זה סימן לבניך שעמדת לפני בדין היום ויצאת בדימוס (פטור מעונש) כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום הזה ויוצאין לפני בדימוס (זכאים)".

אין ספק שיום בריאת האדם הוא יום המסמל את קדושת החיים, שכבר נאמר: "כל המאבד נפש אחת מן העולם כאילו איבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחת מן העולם כאילו קיים עולם מלא". קדושת חיי אדם חשובה מכל הקדושות ומכאן נובע גם שוויון ערך האדם – כולנו בני אדם. כלומר, כולנו בני האדם הראשון – אין אדם גדול מחברו.

החג המקראי שהוא בן יום אחד הפך לחג בן יומיים. בימי קדם קבעו את תחילת החודש לפי מולד הירח, היות ולא ידעו אם החודש יהיה בן 29 או 30 ימים. ואכן אחד משמותיו של ראש השנה הוא "כסה", יום שבו הירח מכוסה. הדבר נכון לכל החגים בגולה, שבהם יש יום טוב שני של גלויות, חוץ מיום הכיפורים.

עיקרו של ראש השנה הוא בתפילות, שהמרכזיות שבהן: מוסף, מלכויות, זכרונות ושופרות, בתקיעת שופר, באמירת תשליך ליד ים או מקור מים, בסעודות חג ובהרבה מאכלים סמליים. למרות שהימים הללו הם ימי דין אין אלה ימים של עצב אלא של שמחה, תקווה ואופטימיות.