בחג החנוכה נהוג בקיבוצים לקיים הדלקת נרות בציבור, ולהקדיש כל אחד מהנרות לנושא, לסמל או לערך אחר. באוסף הארכיון שלנו שמורים טקסי הדלקת נרות מקיבוצים שונים.

בקריאה אקטואלית ורלוונטית, נמצא שהדלקת החנוכיה מזכירה לנו את יכולתם של האחים לבית חשמונאי לפעול ביחד, מתוך הנהגה משותפת, ולרתום אליהם חלקים נרחבים בעם לטובת מאבק משותף. לכן חנוכייה נחשבת "כשרה" רק אם כל שמונת הקנים שלה שווים בגבהם.

במסגרת פרויקט 'צומחת שוב' של המנהלת ליהדות ישראלית בשיתוף מכון שיטים, מלווה אלעד מאור את קיבוץ אור הנר זו השנה השנייה. במסגרת ליווי זה, הקהילה בחרה להקים השנה קבוצה תהליכית, המעמיקה ומעצבת את שנת המצוות, בשיתוף רכזת הקהילה, צוות החינוך והורי השכבה.

באופן מסורתי מקובל שחלק מטקס בר המצווה הוא ברכת האב לבן – "ברוך… שפטרני מעונשו של זה". ברכה זו נועדה להדגיש את מעמד בר המצווה כתהליך של פרידה ויציאה לעצמאות; הבן נדרש להיפרד כדי להפוך לחבר קהילה ושווה בין שווים למניין. בהתייחסות לשנת המצוות בקיבוץ בית השיטה, אמר אריה בן-גוריון, מייסד מכון שיטים: "אנחנו הבנו את האמרה הזאת אחרת ואמרנו – כן, ברוך, אבל ברוך שקשרנו. חשבנו, שחינוך להמשכיות צריך לתת ביטוי לקשר הזה [לקהילה]. הטקס הראשון שנוצר בבית השיטה הביא את הילדים בחולצות כחולות למגרש, ההורים...