בפוסט "פורנוגרפיה תלמודית או רומנטיקה נוסח יוספוס" שהעליתי כאן היום [1] ראינו שתי מחלוקות פורנוגרפיות בין רבי אליעזר ורבי יהושע אודות שתי מלים המופיעות בשני הפסוקים הראשונים של הפרק היומי שלנו - "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים, וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב, וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן".[2]

​

מה משמעות המלה "שִּׁטִּים", נחלקו ביניהם רבי אליעזר ורבי יהושע, ומה משמעות המלה "וַתִּקְרֶאןָ"?. וכך אמרו השנים בנוח עליהם רוח הקודש:

"שִּׁטִּים" - רבי אליעזר: אומר "שִׁטִּים שמה". רבי יהושע אומר "שנתעסקו בדברי שטות"

"וַתִּקְרֶאןָ" - רבי אליעזר אומר: "ערומות פגעו בהן". רבי יהושע אומר: "שנעשו כולם בעלי קֶרִי" [3].

​

בפוסט מלומד זה נשאל את עצמנו את השאלה המלומדת הבאה: האם מסתתרת שיטה גאונית מאחורי מחלוקת קדושים זו או שמדובר כאן בצירוף מקרים?

ובמלים אחרות: האם בעלי המחלוקת הקדושים שלפנינו הם בעלי שיטה או בעלי קֶרִי?

מאז ומעולם חלוקים ביניהם פרשנים וחוקרים במחלוקת קדושה זו. אלו אומרים "הכל שיטה" ואלו אומרים "הכל קֶרִי", ואלו ואלו דברי אלוהים חיים.

​

למה "אלו ואלו דברי אלוהים חיים"? – כי מדובר כאן במחלוקת לשם שמים, וכידוע "כָּל מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם."[4]

ולמה המחלוקות בין רבי יהושע ורבי אליעזר הן מחלוקות לשם שמים? - קודם כל כי כל מחלוקת בין שני רבנים קדושים היא מחלוקת שמימית שניתנה למשה בסיני והיתה מונחת בחיקו של הקב"ה 974 (תתקע"ד) דורות לפני שנברא העולם[5] (ויש אומרים: 929 (תתקכ"ט) דורות לפני שנברא העולם).

בנוסף לכך רבי יהושע ורבי אליעזר הם הנציגים המובהקים בעולם התורה של בית הלל (רבי יהושע) ובית שמאי (רבי אליעזר), ובדיוק עליהם חלים המשך דברי המשנה הקדושה שציטטנו לעיל – "אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת (בית) הִלֵּל וְ(בית) שַׁמַּאי. וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ".

​

אבל למה דוקא מחלוקת בית הלל ובית שמאי היא מחלוקת לשם שמים? – על כך חלוקים ביניהם בעלי השיטה ובעלי הקֶרִי לדורותיהם. על פי בעלי השיטה כל המחלוקות שבין בית הלל לבין שמאי סופן להתקיים, כי הן מחלוקות קלאסיות בין שתי שיטות אלוהיות - שיטת בית הלל ושיטת בית שמאי.

אם נתבונן, למשל, במחלוקת התלמודית בעלת הרייטינג הגבוה ביותר ("תנורו של עכנאי"[6]) ניווכח לדעת שמסתתרות מאחוריה שתי שיטות פלאיות - שיטת בית הלל היא "לא בשמים היא" (רבי יהושע) ושיטת בית שמאי היא "כן בשמים היא" (רבי אליעזר). זאת ועוד: יש קשר שיטתי מדהים בין מחלוקת בית שמאי ובית הלל זו לבין המחלוקת הבאה: "בית שמאי אומרים: שמים נבראו תחלה ואחר כך נבראת הארץ, שנאמר (בראשית א א) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. ובית הלל אומרים: ארץ נבראת תחלה ואחר כך שמים, שנאמר (בראשית ב ד) אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם"[7].

​

בית שמאי הם שמימיים יותר, יגלו בעלי השיטה בעינים מאירות, ומשום כך דוקא על פי שיטתם "שמים נבראו תחילה" ו"כן בשמים היא". שיטת בית הלל, לעומת זאת, היא שיטה ארצית ולכן "ארץ נבראה תחילה" ו"לא בשמים היא". ואם לא די בכך, יוסיפו בעלי השיטה, הרי שאפילו המלה "שמים" רמוזה בשם "שמאי". הללויה...

​

"מה אתם מבלבלים את המוח", יתריסו כנגדם כל בעלי הקֶרי, זה שמצאתם קשר שיטתי בין שתי מחלוקות לא אומר עדיין שהקשר הזה קיים בכל יתר המחלוקות בין בית הלל ובית שמאי. הסתכלו, למשל, על הציור של יונה ארזי המתאר תרנגולת שמטילה ביצת שוקולד שלא נולדה ביום טוב, ועיינו היטב ברשימת המחלוקות בין בית שמאי ובית הלל המופיעה בו - נראה אתכם משחילים את כל המחלוקות הללו על שיפוד השיטה המפוברקת שלכם –

" א בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְּיוֹם טוֹב - בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים תֵּאָכֵל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים לֹא תֵּאָכֵל ;

ב בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׂאוֹר בְּכַזַּיִת וְחָמֵץ בְּכַכּוֹתֶבֶת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה בְּכַזַּיִת ;

ג הַשּׁוֹחֵט חַיָּה וָעוֹף בְּיוֹם טוֹב - בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יַחְפּוֹר בַּדֶּקֶר וִיכַסֶּה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: לֹא יִשְׁחוֹט... ;

ד בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹלִיכִין אֶת הַסֻּלָּם מִשּׁוֹבָךְ לְשׁוֹבָךְ אֲבָל מַטֵּהוּ מֵחַלּוֹן לְחַלּוֹן. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין ;

ה בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: לֹא יִטּוֹל אֶלָּא אִם כֵּן נִעְנַע מִבְּעוֹד יוֹם, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: עוֹמֵד וְאוֹמֵר זֶה וָזֶה אֲנִי נוֹטֵל".[8]

​

יד על הלב: האם באמת אפשר לטעון ברצינות שיש מחלוקת שיטתית בין ה"שמימיים" וה"ארציים" שניתן להשחילה על השיפוד הקדוש של כל המחלוקות המוזרות הללו? האם אין כאן הנחת מבוקש בעייתית ביותר המתגוננת כנגד סיוט המקריות המאיים על כל פונדמנטליסט מצוי? האם אין לנו ברירה אלא להודות ש"הכל קֶרי"?

עד עצם היום הזה אוהבים הפרשנים והחוקרים המלומדים להתפלש במחלוקת האינסופית בין בעלי השיטה ובעלי הקֶרִי. דור דור ובעלי השיטה שלו, ודור דור ומתנגדיהם בעלי הקֶרִי. בכל דור ודור קמים לעולם גואלים אופנתיים הרואים שיטה עקבית ומאירה על כל גבעה ותחת כל עץ רענן. אין נושא בעולם שהגואלים האופנתיים הללו אינם מסוגלים לתת לו הסבר שיטתי רב תחומי, בין תחומי, תת תחומי, על תחומי, וחוצה תחומי.

​

ובכל דור ודור אורבים לגואלים אופנתיים אלו עוקרי הרים אובססיביים ומפרקי שיטות דסטרוקטיביים, המקצצים להנאתם בכל הנטיעות הרכות, והעומדים על כך שאין כל שיטה תחת השמש כי הכל קֶרִי.

נקנח בספור תלמודי מתוך מסכת שבת דף קנח(א):

מעשה בגר אחד שבא אל שמאי ושאל אותו:

"מהי כל התורה במלה אחת?"

"שִׁטִּים" אמר לו שמאי ודחפו באמת הבנין שבידו.

בא אל הלל ושאל: "מהי כל התורה במלה אחת?"

"קֶרִי" אמר לו הלל, "וְאִידַךְ זִיל גְמוֹר"[9]

 

[1] http://arzi.co.il/imageview.php?id=364

[2] במדבר כה א - ב

[3] בבלי בכורות ה ב ; בבלי סנהדרין קו א

[4] פרקי אבות פרק ה משנה יז

[5] "תשע מאות שבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם היתה תורה כתובה ומונחת בחיקו של הקדוש ברוך הוא, ואומרת שירה עם מלאכי השרת, שנאמר: `ואהיה אצלו אמון, ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו...`" (אבות דרבי נתן נוסחה א פרק לא)

[6] בבלי בבא מציעא נט ב

[7] בבלי חגיגה יב א

[8] משנה מסכת ביצה פרק א א - ג

[9] תרגום: "והשאר לך ולמד". לגמור בארמית זה ללמוד כשם שגמרא זה תלמוד..