הדבר המשמעותי הראשון שעשה אבינו אברהם לאחר עלייתו לארץ ישראל היה לרדת ממנה. כמו שנאמר: "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם".[1] אומנם בין העלייה לירידה הוא בנה שני מזבחות וערך סביבם שני טקסים, אבל לא היה בזה סטארט אפ ממש. הסטארט אפ האמיתי החל עם ירידת אברהם מהארץ המובטחת למצרים, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, והסתיים עם שובו כטייקון ה"כבד מאד במקנה בכסף ובזהב".[2]  

לא כולנו אוהבים את הדרך המפוקפקת שבעזרתה הפך אבינו להיות טייקון. יש לנו נטייה טבעית להדחיק את העובדה שאבא עשה את עיקר הונו מסרסור ביופייה של אמא, מהכנסתה למיטת פרעה ומהפקרתה לחסדיו. לא נעים לנו להודות בקשר הישיר שבין "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את", לבין "אמרי נא אחותי את למען ייטב לי בעבורך".[3]

הרמב"ן, לעומת זאת, לא חושש לבקר את אבינו: "ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עוון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באלהים כוח לעזור ולהציל. גם יציאתו מן הארץ, שנצטווה עליה בתחילה, מפני הרעב, עוון אשר חטא, כי האלהים ברעב יפדנו ממות. ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה".[4]

"לא נפל דבר מכל מאורע האב שלא יהיה בבנים", ממשיך הרמב"ן[5], בירידתו מצרימה סלל אברהם את דרך הירידה לכל דורות היורדים שיבואו אחריו - מהיורדים שתפסו אמריקה במצרים עד היורדים שמחפשים אמריקה בברלין.

מדוע לא האמין אבינו שאלוהיו ייטיב עִמו ברעב של הארץ המובטחת? – אולי מפני שהאמין כי יופיה של אמנו ייטיב עמו יותר? אולי מפני שהחוש המסחרי המפותח שירש מאביו סוחר האלילים גרם לו להרגיש שמאחורי יופיה של אמנו מסתתר עושר אחד גדול?

אברהם מימש את העושר הגדול הזה במצרים, ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, שבה ניתן להפיק הכי הרבה רווחים מיופי של אשה. מיד לאחר המימוש העצמי הזה חזר אברהם ארצה כשהוא כבד במקנה בכסף ובזהב. אברהם היה הטייקון העברי הראשון שעשה אקזיט בזמן.

מכאן והלאה תמשיך הקרן המצרית החדשה להניב לאבינו רווחים עצומים בבורסה העולמית. אבינו, המשוחרר לעד מדאגות פרנסה, יוכל לייסד דת ניו אייג` חדשה בתנאי מעבדה אידיאליים.

​

[1] בראשית י"ב, י`

[2] בראשית י"ג, ב`

[3] שם י"ב, י"א-י"ג

[4] רמב"ן שם שם, דיבור המתחיל "ויהי רעב בארץ"

[5] …ורמז אליו כי בניו ירדו מצרים מפני הרעב לגור שם בארץ, והמצרים ירעו להם ויקחו מהם הנשים כאשר אמר (שמות א כב) וכל הבת תחיון, והקב"ה ינקום נקמתם בנגעים גדולים עד שיוציאם בכסף וזהב וצאן ובקר מקנה כבד מאד, והחזיקו בהם לשלחם מן הארץ. לא נפל דבר מכל מאורע האב שלא יהיה בבנים. והענין הזה פרשוהו בבראשית רבה (ח ו) רבי פנחס בשם רבי אושעיא אמר, אמר הקב"ה לאברהם צא וכבוש את הדרך לפני בניך, ואתה מוצא כל מה שכתוב באברהם כתוב בבניו.