א - האשה שפכה את דמו של אדם הראשון ולכן היא טמאה בדם הנִדָּה

שאלו את רבי יהושע: מפני מה האיש נוח להתפתות ואין האשה נוחה להתפתות? - אמר להם: אדם נברא מאדמה וכיון שאתה נותן עליה טפה של מים מיד היא נשרית, וחוה נבראת מעצם ואפילו אתה שורה אותו כמה ימים במים אינו נִשרה...[1]

​

ומפני מה האשה צריכה להתבשם ואין האיש צריך להתבשם? - אדם נברא מאדמה, והאדמה אינה מסרחת לעולם, וחוה נבראת מעצם. משל אם תניח בשר שלושה ימים בלא מלח מיד הוא מסריח…

ומפני מה איש מחזר על אשה ואין אשה מחזרת על איש? - משל לאדם שאבדה לו אבידה, מי מחזר על מי? - בעל אבידה מחזר על אבידתו[2]

​

ומפני מה האיש מפקיד זרע באשה ואין האשה מפקדת זרע באיש? - משל לאחד שהיה בידו פקדון ומבקש אדם נאמן שיפקידנו אצלו...

ומפני מה האיש יוצא ראשו מגולה והאשה ראשה מכוסה? - משל לאחד שעבר עבירה והוא מתבייש מבני אדם לפיכך יוצאת וראשה מכוסה.

ומפני מה הן מהלכות אצל המת תחילה? - על ידי שגרמו מיתה לעולם לפיכך הן מהלכות אצל המת תחילה...

ומפני מה ניתן לה מצות נר שבת? - על ידי שכיבתה נשמתו של אדם הראשון לפיכך ניתן לה מצות נר שבת.

ומפני מה ניתן לה מצות חלה? - על ידי שקלקלה את אדם הראשון שהיה גמר חלתו של עולם לפיכך ניתן לה מצות חלה.

ומפני מה ניתן לה מצות נִדָּה? - על ידי ששפכה דמו של אדם הראשון לפיכך ניתן לה מצות נִדָּה".

​

ב - "נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בנִדָּה"

"עַל שָׁלשׁ עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵדָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה וּבַחַלָּה וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר".[3] משנה זו הפכה להיות תפילה. בכל ערב שבת בין השמשות, בין קבלת שבת לתפילת ערבית, מתפללים כל הגברים את פרק "במה מדליקין", ולקראת סופו הם מזכירים לעצמם את שלוש העבירות שנשים בלתי זהירות מתות עליהן בשעת לידתן.

​

כשהייתי בן שש ידעתי את התפילה הזאת בעל פה, ובכל שבת ושבת התפללתי אותה בכוונה גדולה, ודאגתי לאמא, ונזכרתי בסיפורים על דודה נחמה ועל דודה מרים, שתי אחיותיה של סבתא רבקה, שמתו בשעת לידתן. ידעתי אז היטב שאמא כבר הדליקה בזהירות את נרות השבת, וכבר הניחה בזהירות את החלות על המפה הלבנה של שולחן השבת, אבל אף אחד לא ידע להגיד לי מה זה "להיות זהירה בנִדָּה", והמשכתי להיות מודאג. אף אחד גם לא ידע להסביר לי את פירוש הפסוק "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּוֹתָהּ",למרות שהקפדתי לעקוב אחר כל מילה בקריאת התורה.  

​

עכשיו אני יודע מעט יותר, אבל ממשיך להיות מודאג. אני יודע שכדי להיות זהירה במצוות "חלה" לא צריך להניח שתי חלות על שולחן השבת, אלא להקפיד לקנות מוצרים שכתוב עליהם "הופרשה חלה כדין". ואני יודע ש"כל אשה וכל בת מדליקות נרות שבת" היא סיסמה מדליקה של חב"ד. ואני יודע שהזהירות במצוות נִדָּה היא פי אלף יותר בעייתית ומסובכת מהזהירות בהדלקת הנר ובהפרשת חלה. והחשוב מכל - אני יודע ש"אשה כי תזריע וילדה" היא לפחות אשה שלא מתה בשעת לידתה.

 

[1] כל הציטוטים עד סוף חלק זה לקוחים מתוך בראשית רבה פרשה יז פסקה ח. הם מצוטטים ככתבם וכלשונם מלבד מספר שינויים טכניים. חלק מציטוטים אלו מופיעים עם שינויים בבבלי נדה דף לא עמוד א.

[2] כך בבבלי נדה ל"א, א. בבראשית רבה כתוב כך: ומפני מה האיש תובע באשה ואין האשה תובעת באיש? - משל למה הדבר דומה לאחד שאבד אבידה הוא מבקש אבידתו ואבידתו אינה מבקשתו.

[3] משנה שבת פרק ב משנה ו