top of page
ראש השנה
טקסים וקבלות חג /
קבלת חג למשפחה 

ליקטה וערכה אילה גלעד, קיבוץ עין גדי

דברי פתיחה

הצורך במעין 'הגדה' לראש השנה עלה בי כאשר רצינו לחוג את החג בבית בחיק המשפחה עם אחד מילדינו ו-4 מנכדינו (לאחר שערב קודם חגגנו עם כל הקבוץ על הדשא).

לפתע ראיתי שאני עומדת ככלי ריק ואין לי מה להציע לטקס החג סביב השולחן, כמו שעושים בפסח. הסתבר לי שאנשים דתיים ומסורתיים חווים את כל טקסי החג בבית הכנסת, כשהנשים והבנות צופות מהעזרה ואינן לוקחות חלק פעיל. ואצלנו הקיבוצניקים אבד תוכנו היהודי-מסורתי של החג ונשאר בעיקר הערב השני בו נערכה מסכת "זאת היתה השנה שהיתה" שסוקרת באומר, צליל, סרטונים, בחירת אנשי השנה וכו' את השנה שחלפה.

שאלתי את עצמי: כיצד נשמר, אנו החילונים, את המסורת היהודית על תכניה העמוקים והחכמים, שיריה היפים היוצאים מהלב ומזינים את הנשמה והפולקלור שלה המייחדים אותנו מכל העמים? איך נעביר את הניצוץ הדומע בעיניהם של סבא גדליה (אבא של בעלי) וסבא יהודה (אבא שלי) שעה ששרו "וטהר לבנו" ו"הנה לנו ניגון יש" וזכרו את בית אבא שלהם שנכחד בשואה?...

ומצד שני – יש לחשוב גם איך לשמר את היצירה התרבותית המפוארת שנוצרה בתנועה הקיבוצית – שיש לה ביטוי כל כך יפה בהגדה של פסח, למשל – שבכלל לא בטוח שפיתחנו כלים מספיק טובים לשמרה עם כל השינויים וההפרטות (יבורך ארכיון החגים של התנועה הקיבוצית)...

לפיכך ליקטתי וערכתי קטעים שונים מהמקורות היהודיים ומאלה שנכתבו באגף החילוני-ציוני-חלוצי של ארץ ישראל וניסיתי לשלבם למסכת אחת. בינתיים זו יצירה ניסיונית שניתן להוסיף ולגרוע ממנה ואפשר להעביר למי שרוצים.

אשמח לשמוע תגובותיכם.

 

פרקי מקרא ושיר לראש השנה

ליקטה וערכה אילה גלעד

 

(השולחן ערוך חגיגית מקושט בשני נרות חג וחלה קלועה עגולה המסמלת את מעגל השנה. על צלחת החג מונחים: קעריות קטנות עם תפוח עץ ודבש, גרעיני רימון, סלק, גזר וראש של דג. ראש המשפחה קם, מברך את כל המסובים ומבקשם למלא כוסם ביין קידוש או מיץ ענבים לילדים.)

 

ראש המשפחה (קורא את הקידוש לראש השנה):

"סברי מרנן. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון וקדשנו במצוותיו. ותיתן לנו ה' אלוהינו באהבה את יום הזיכרון הזה, את יום טוב מקרא קודש זכר ליציאת מצרים. ברוך אתה ה' מקדש ישראל ויום הזיכרון.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה. לחיים!"

(מזמין את המסובים לטעום כזית מכל פרי וירק ולברך ביחד אתו בקול רם).

(נוטל פלח תפוח וטובלו בדבש) – "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה מראשית השנה ועד אחרית השנה".

(טועם מגרעיני הרימון) –"יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שנהיה מלאים מעשים טובים כרימון".

(טועם מן הסלק) – "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שיסתלקו אויביך ושונאיך וכל מבקשי רעתנו".

(טועם מן הגזר) – "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שתקרע רוע גזר-דיננו ויקראו לפניך זכיותינו".

(שם ידו מעל ראש הדג וכולם מברכים עמו) - "יהי רצון מלפניך ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב".

(ניתן להמשיך ולשתף את הילדים ולעשות פרפרזות על מרכיבים נוספים כגון: שום - לא אעשה שום דבר רע; סלרי - שפע, פרנסה  (Salary) ועוד.

 

ראש המשפחה (פוצח במקבץ שירים ידועים לחג ל'חימום' האווירה כשכל הקהל מצטרף):

 

ראש השנה

מלים: לוין קיפניס,

לחן: נחום נרדי

שנה הלכה שנה באה
אני כפי ארימה

שנה טובה לך, אבא

שנה טובה לך, אמא

שנה טובה, שנה טובה.

 

שנה טובה לְדוֹד גִּבּוֹר
אֲשֶׁר עַל הַמִּשְׁמֶרֶת
לְכָל נוֹטֵר בָּעִיר, בַּכְּפָר
בִּרְכַּת "חָזָק" נִמְסֶרֶת

שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה טוֹבָה.

 

שָׁנָה טוֹבָה לְכָל עָמֵל
בַּנִּיר וְגַם בַּמֶּלֶט
שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה
לְכָל יַלְדָּה וְיֶלֶד

שָׁנָה טוֹבָה, שָׁנָה טוֹבָה.

בראש הַשָּׁנָה

מלים ולחן: נעמי שמר

בְּראשׁ הַשָּׁנָה, בְּראשׁ הַשָּׁנָה
פָּרְחָה שׁוֹשַׁנָּה אֶצְלִי בַּגִנָה
בְּראשׁ הַשָּׁנָה, סִירָה לְבָנָה
עָגְנָה לָהּ בַּחוֹף פִּתְאום

בְּראשׁ הַשָּׁנָה, בְּראשׁ הַשָּׁנָה
לִבֵּנוּ עָנָה בִּתְפִלָּה נוֹשָׁנָה
שֶׁיָּפָה ושׁוֹנָה תְּהֵא הַשָּׁנָה
אֲשֶׁר מַתְחִילָה לָהּ הַיּוֹם

 

בְּראשׁ הַשָּׁנָה, בְּראשׁ הַשָּׁנָה
פָּרְחָה עֲנָנָה בִּרְקִיעַ הַסְּתָו
בְּראשׁ הַשָּׁנָה כְּנֵר נְשָׁמָה
עָלָה בַּשָּׂדֶה חָצַב

 

בְּראשׁ הַשָּׁנָה, בְּראשׁ הַשָּׁנָה
לִבֵּנוּ עָנָה בִּתְפִלָּה נוֹשָׁנָה
שֶׁיָּפָה ושׁוֹנָה תְּהֵא הַשָּׁנָה
אֲשֶׁר מַתְחִילָה לָהּ עַכְשָׁו

ראש המשפחה: התכנסנו בכאן לקבל את פני השנה החדשה באופן המנסה לשלב בין דרכו המסורתית-דתית של בית-סבא - שהייתה נהוגה בגולה במשך אלפי שנה -  לבין התכנים החדשים שיצקו לחג הורינו, החלוצים בני ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.

לקחת את המשמעותי והיפה משני העולמות ולשלבם למסכת אחת. צעד קטן בניסיון לברוא לנו מחדש את יהדותנו. בבחינת דור לדור יביע אומר.

ומה מסמל יותר משני השירים הבאים את החיבור שלנו לימים עברו.

הנה לנו ניגון יש

מילים: נחום שטרנהיים

 

הנה לנו ניגון יש

אל נא נביישנו, אל נא נביישנו,

בו נשירה, בו נזכירה

הימים עברו,

כי אותו עוד שרו

גם סבתא וגם סבא, גם אמא וגם אבא

עת גם הם עוד תינוקות היו.

 

הנה ככה זהו הניגון של נחת

ובעלז, ובעלז חולו יחד

הנה ככה זהו הניגון של נחת

ובעלז בואו ונצא.

 

ניגונים

מילים: פניה ברגשטיין

 

שתלתם ניגונים בי אמי ואבי

ניגונים מזמורים שכוחים

גרעינים, גרעינים נשאם לבבי,

עתה הם עולים וצומחים

 

עתה הם שולחים פארות בדמי

שורשיהם בעורקי שלובים

ניגוניך אבי ושירייך אמי

בדופקי נעורים ושבים.

"בחודש השביעי, באחד לחודש, יהיה לכם שבתון זיכרון תרועה מקרא-קודש. כל-מלאכת עבודה לא תעשו". (ויקרא כג')

"תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו,

כי חוק לישראל הוא, משפט לאלוהי יעקב".

(תהילים פא')

 

"תקע בשופר גדול לחרותנו ושא נס לקבץ גלויותינו וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו מירכתי ארץ והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם". (מן התפילה)

"אמר ר' אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקדת יצחק בן אברהם"(תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, לב')

 

(תקיעה בשופר)

מעגל ראשון - תשובה וסליחה

 

ראש המשפחה: הימים בין ראש השנה ליום הכיפורים הם עשרת ימי תשובה - תשובת האדם ממעשיו הרעים, הכרה בחטאיו ודבקותו בדרך הישר הם המשמעות הראשונית של החג. כיצד ניתן לגזור גורלו של אדם 10 ימים לפני המועד שנקבע לכפרת עוונותיו?

  1.  

"...ג' ספרים נפתחים בראש השנה: אחד של רשעים גמורים אחד של צדיקים גמורים ואחד של בינוניים. צדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים תלויים ועומדים מראש השנה עד יום כפורים; זכו - נכתבין לחיים, לא זכו - נכתבין למיתה".

(ר' יוחנן, תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה).

 

מכיוון שרוב בני האדם "בינוניים" המה, נעשה ראש השנה ליום של תפילה ובקשה לסליחה ולמחילת עוונות.

"רשות לכל אדם נתונה: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו; ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע - הרשות בידו. הוא שכתוב בתורה: "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע"(בראשית, ג' 22)".

(רמב"ם, משנה תורה)

 

"את-זו דרש רבי אלעזר בן-עזריה:"מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו". עבירות שבין אדם למקום, יום הכפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את-חברו".  (ערב כל נדרי, משנה יומא ח')

 

לצורך קבלת מחילה, צריך לקבל את סליחת החבר שחטאנו כלפיו. החוטא מצווה לחזור

לבקש סליחה עד שימחל לו, אבל גם החבר מצווה למחול מיד.

אם אין חברו סולח, יחזור וילך אליו פעם שנייה ושלישית, וירבה לשלוח אליו חברים, שידברו על ליבו שימחל לו על אשר חטא נגדו.

"ולא יהא אדם אכזרי שלא לסלוח, אלא יסלח לו מיד". (שולחן ערוך סימן קל"א, סעיף ד')

אבינו מלכנו

(מן התפילה)

 

אבינו מלכנו, אבינו מלכנו,

אבינו מלכנו, חננו עננו

כי אין בנו מעשים.

עשה עמנו צדקה וחסד

עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו.

 

וטהר לבנו

מילים ולחן: מסורתי

 

וטהר לבנו, וטהר לבנו

וטהר לבנו לעובדך באמת

וטהר לבנו לעובדך, לעובדך, לעובדך,

לעובדך באמת.

 

מי האיש

(תהילים לד')

 

מי האיש החפץ חיים

אוהב ימים לראות טוב

נצור לשונך מרע

ושפתיך מדבר מרמה

סור מרע, עשה טוב

בקש שלום ורדפהו

על חטא

אריה אורי

 

על חטא שחטאתי בישוב הדעת

שלא העזתי לגעת

שלא האזנתי לכל הצלילים

שלא טיפחתי את העוללים

 

על חטא שלא טעמתי מכל היינות

שלא בזתי לקטנות

שלא פיענחתי את הסודות

שלא גברתי על החרדות

 

על חטא שלא מחיתי דמעת התינוקות

שלא הקשבתי לשתיקות

שלא הבחנתי בין התאוות

על חטא שלא אהבתי את כל האהבות

 

על חטא שלא שימחתי את הנענים

שלא קיימתי דברם של הזקנים

על חטא ששתקתי את הזעקות

על חטא שלא ביזיתי את דוברי החלקות

 

על חטא שלא פרטתי על המיתרים

על חטא שלא נחרדתי על בכי במסתרים

על חטא שלא זכרתי את שאין לשכוח

על חטא שלא שכחתי כדי לסלוח.

שכשנבוא

מילים: עלי מוהר   

לחן: יווני (א.קונדיס)

 

הזמן את השנים יניס

וקצת בינה בלב מכניס

אבל ישנם דברים שהוא עוד לא גילה לי.

האם יפרח לי עוד שושן,

האם נעור בי ניצוץ ישן,

האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי?

 

ואיך נדע

אם יש תקווה

שכשנבוא, שכשנבוא

נמצא תשובה.

 

לאן נמשכת המסילה

לאן הולכת התפילה

ומי ישיב לשאלה ומי ישמע לי.

ומי יפתח לי לבבו

ואם אלך לאן אבוא

האם בסוף הדרך מחכה תשובה לי?

 

ואיך נדע...

 

זה רק אני וזאת רק את

וזה הרבה וזה כה מעט

ואיך נדע אם לא לריק עברו חיינו?

האם עמלנו לא לשוא

האם ביתנו לא יחרב

האם תחייה האהבה גם אחרינו?

 

ואיך נדע...

 

שישו ושמחו בשמחת חג... (במהלך השירה מוגשות המנות החמות לשולחן)

בתאבון

מעגל שני -  חילופי עונות השנה - "והתחלנו את שירנו מהתחלה"

(מיד עם סיום הארוחה)

ראש המשפחה: ראש השנה הוא חגה של שנה חדשה בלוח העברי. מעגל השנה נסגר, הקיץ גווע ואדם ואדמה מייחלים לגשם.

אנו מחליפים לוח שנה, מעבירים דף ומתחילים את שירנו מהתחלה. (קם ומבקש מכל המסובים למלא כוסם ביין)

נרים כוס שניה לחלופי השנים. תכלה שנה ואנחתה, תחל שנה וברכתה. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.

 

שְׁנֵים-עָשָׂר יְרָחִים

מלים ולחן: נעמי שמר

 

בְּתִשְׁרֵי נָתַן הַדֶּקֶל
פְּרִי שָׁחוּם נֶחְמָד
בְּחֶשְׁוָן יָרַד יוֹרֶה
וְעַל גַּגּי רָקַד
בכִסְלֵו נַרְקִיס הוֹפִיעַ
בְּטֵבֵת בָּרָד
וּבִשְׁבָט חַמָּה הִפְצִיעָה
ליום אֶחָד.

 

בַּאֲדָר עָלָה נִיחוֹחַ
מִן הַפַּרְדֵּסִים
בְּנִיסָן הוּנְפוּ בְּכֹחַ
כָּל הַחֶרְמֵשִׁים
בְּאִיָּר הַכֹּל צָמַח
וּבְסִיוָן הִבְכִּיר
בְּתַמּוּז וְאָב שָׂמַחְנוּ
אַחַר קָצִיר.

 

תִּשְׁרֵי, חֶשְׁוָן, כִּסְלֵו, טֵבֵת
חָלְפוּ, עָבְרוּ בִּיעָף
גַּם שְׁבָט, אֲדָר, נִיסָן, אִיָּר
סִיוָן, תַּמּוּז וְאָב

וּבְבוֹא אֱלוּל אֵלֵינוּ
רֵיחַ סְתָו עָלָה
וְהִתְחַלְנוּ אֶת שִׁירֵנוּ
מֵהַתְחָלָה.

 

הקיץ עבר

מילים: ש. בס

 

הקיץ עבר החום הגדול

שנה חדשה באה לכל

רוחות מנשבות נודדות צפרים

הולכים ובאים, הימים הקרים.

 

הביטו וראו קטונתי אתמול

שנה חדשה ואני כבר גדול

שנה חדשה הגיעה היום

היי נא ברוכה ובואך לשלום.

"...דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת. וזרח השמש ובא השמש ואל-מקומו שואף זורח הוא שם". (קוהלת א' 6-4)

"לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים -

עת ללדת ועת למות,

עת לטעת ועת לעקור נטוע.

עת להרוג ועת לרפוא,

עת לפרוץ ועת לבנות.

עת לבכות ועת לשחוק,

עת ספוד ועת רקוד.

עת לחשות ועת לדבר.

עת לאהוב ועת לשנוא,

עת מלחמה ועת שלום"

(קוהלת ג')

"ויען ה' את-איוב מן הסערה ויאמר (מסביר לאיוב כמה קשה לנהל סדרי-עולם ולשלוט באיתני הטבע):

איפה היית ביסדי-ארץ, הגד אם-ידעת בינה?

מי-שם ממדיה כי תדע, או מי נטה עליה קו?

(מי קבע גבולותיה)

על מה אדניה הוטבעו, או מי ירה את אבן פינתה? (מי הציב יסודותיה והחל בבניתה)

ואומר (לים) עד-פה תבוא ולא תוסיף

ופא-ישית בגאון גליך. (מבדיל בין ים ליבשה)

המימיך ציוית בוקר? ידעת שחר מקומו?

אי-זה הדרך ישכון-אור וחושך אי-זה מקומו?

(מבדיל בין חושך לאור, בין היום לבין הלילה)

היש-למטר אב או מי הוליד אגלי-טל?

להמטיר על-ארץ לא-איש, מדבר לא-אדם בו. (שליטה על מזג האויר, על הגשם וברכת האדמה)

התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא?

מי יכין לעורב צידו כי ילדיו אל-אל ישוועו,

יתעו לבלי-אוכל? (מעגל החיים בטבע, האיזון בין האוכל והנאכל).  

(איוב, לח')

שוב נתחיל מחדש

נתן יונתן

 

שוב נתחיל מחדש , שכולם מתחילים

החורש, האוסף, המשורר, העלים

הנופלים עם הרוח, פניני-הטללים

והגל החוזר אל חופיו התלולים.

 

מתחילים כמובן גם ירחי השנה:

תשרי וחשוון וכסלו.

סתיו חדש, ריחני, מתיישב בגינה

להביט איך הקיץ חולף.

 

ורואה איך גני התפוח, נורא

עייפים אחרי הקטיף.

איך הרוח פולש לבריכה הקרירה

וחורש על פניה קמטים.

 

וכבר בא וחובט המטר של טבת

ואחריו חודש שבט ופרחיו,

ואדר הססן, איך פותח רוכסן

לשרב החמסין של ניסן.

 

נטפים אחרונים של מטר, ואייר

מלחך ודורך כבר ברכס ההר;

עוד סיון כמובן ותמוז הנמהר...

והלוח שלנו הולך וניגמר.

 

אז יבוא חודש אב, מאהב בדרכיו

בשמשו השופך אגמים של זהב

והלילה מלא צרצרים וכוכב

וקיצי ופרוע וחם...

 

אז אלול, אחרון במדרון התלול,

קצר-ימים ונושף עם לילו הטלול

עוד תקיעה

עוד תרועה

עוד שברים, ועיגול -

השנה שעברה תיסגר במנעול.

 

מתחילים מחדש למה לא? מה זה רע?

גם הזמן לפעמים מתבלבל בספירה

גם הגל אל החוף מבקש חזרה

גם תיבת-הזימרה שרה שוב את שירה.

 

שוב נתחיל מחדש, שכולם מתחילים

ננגן את השיר באותן המילים,

שאינן מתעייפות לעולם, כגלים

השבים בלי לחדול

מן הים הגדול

אל חולות החופים התלולים.

אסיף

מילים: איתמר פרת

לחן: נעמי שמר

 

אסוף את המעשים

את המילים והאותות

כמו יבול ברכה

כבד משאת.

אסוף את הפריחה

אשר גמלה לזיכרונות

של קיץ שחלף בטרם עת.

אסוף את כל מראות פניה היפים

כמו את הפרי ואת הבר.

האדמה היא אפורה מתחת לשלפים

ואין לה עוד לתת לך דבר.

 

ואין יותר גבעול חולם על שיבולתו

ואין יותר נידרי ואסרי

רק הבטחת הרוח כי הגשם בעתו

עוד יחונן את עפרה בתום תשרי.

לשנה היוצאת מביתנו

חנן שדמי

 

לשנה היוצאת מביתנו

נישא ברכתנו שלום.

נזכור לך, אחות, כל ימינו

לכתך עמדנו יום-יום.

 

נזכור כל הטוב שרווינו

החן והחסד נזכור,

אימצנו אותך כי פנינו

תמיד עם פנינו לאור.

הסבי עוד ליל אתנו

נרימה הכוס בגילה.

הערב בבית שלנו

שנה חדשה מתחילה.

מעגל שלישי - בואך לשלום שנה חדשה

ראש המשפחה: לאחר שנפרדנו מהשנה שחלפה ומנינו את כל עתותיה, עונותיה וחודשיה הגיעה העת לברך את השנה הבאה ולהביע איחולים ותפילות לפרט ולכלל. לפני כן נרים כוס שלישית ל:

"שנה חדשה, הדלת פתוחה – בואך לשלום השנה הברוכה". (קם ומבקש מכל המסובים למלא כוסם ביין)

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.

(מזמין כל אחד מהמשתתפים מברך את עצמו ואת כל מי שלבו חפץ)

בואך לשלום שנה חדשה

"שנה חדשה, אמרי וספרי לי

מה מביאה את אתך לעולם?"

ככה שאלתי ותכף ענתה לי

וככה דברה ואמרה לי:

"ימים חדשים, שירה ושמחה

אני מביאה לעולם ולך.

גם שמש וחום ופרחים לגינה,

חגים חדשים ועונות השנה"

מיד לה אמרתי: "הדלת פתוחה!

בואך לשלום, השנה הברוכה!"

למדני אלוהי

לאה גולדברג

למדני אלוהי ברך והתפלל

על סוד עלה קמל על נוגה פרי בשל.

על החרות הזאת: לראות, לחוש, לנשום,

לדעת, לייחל, להיכשל.

למד את שפתותי ברכה ושיר הלל

בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל.

לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום,

לבל יהיה עלי יומי הרגל.

שתבוא שנתנו שלום

שתבוא שנתנו שלום

וימינו חיים

שישאו עצינו פריים

ושדותינו ירוו מים

יהמה ביתנו אדם

וצעדנו איתן

בַּשָּׁנָה הַבָּאָה

מלים: אהוד מנור

לחן: נורית הירש

 

בַּשָּׁנָה הַבָּאָה נֵשֶׁב עַל הַמִּרְפֶּסֶת
וְנִסְפֹּור צִפֳּרִים נוֹדְדוֹת
יְלָדִים בְּחֻפְשָׁה יְשַׂחֲקוּ תּוֹפֶסֶת
בֵּין הַבַּיִת לְבֵין הַשָּׂדוֹת

 

עוֹד תִּרְאֶה, עוֹד תִּרְאֶה
כַּמָּה טוֹב יִהְיֶה
בַּשָּׁנָה, בַּשָּׁנָה הַבָּאָה

 

עֲנָבִים אֲדֻמִּים יַבְשִׁילוּ עַד הָעֶרֶב
וְיֻגְּשׁוּ צוֹנְנִים לַשֻּׁלְחָן
וְרוּחוֹת רְדוּמִים יִשְּׂאוּ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ
עִתּוֹנִים יְשָׁנִים וְעָנָן

 

עוֹד תִּרְאֶה, עוֹד תִּרְאה...ֶ

ראש המשפחה: (מוזג כוס לעצמו ולכל המשתתפים)

אני מברך את כולכם לשנה טובה תכתבו ותחתמו. גמר חתימה טובה לכל המשתתפים. כולם מוזמנים להמשיך בשירה.

 

תּוֹדָה

מלים: עוזי חיטמן

לחן: יורגו דאלארס

 

תּוֹדָה עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ
תּוֹדָה עַל מַה שֶׁלִּי נָתַתָּ
עַל אוֹר עֵינַיִם
חָבֵר אוֹ שְׁנַיִם
עַל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי בָּעוֹלָם
עַל שִׁיר קוֹלֵחַ

וְלֵב סוֹלֵחַ
שֶׁבִּזְכוּתָם אֲנִי קַיָּם

 

תּוֹדָה עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ
תּוֹדָה עַל מַה שֶׁלִּי נָתַתָּ
עַל צְחוֹק שֶׁל יֶלֶד
וּשְׁמֵי הַתְּכֵלֶת
עַל אֲדָמָה וּבַיִת חַם

פִּנָה לָשֶׁבֶת
אִשָּׁה אוֹהֶבֶת
שֶׁבִּזְכוּתָם אֲנִי קַיָּם.

 

תּוֹדָה עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ
תּוֹדָה עַל מַה שֶׁלִּי נָתַתָּ
עַל יוֹם שֶׁל  אשֶׁר
תְּמִימוֹת וְישֶׁר
עַל יוֹם עָצוּב שֶׁנֶּעֱלַם

תשואות אלפיים

וכפיים

שבזכותם אני קיים.

 

אדון עולם

מילים: מתוך תפילת שחרית

לחן: עוזי חיטמן

 

אדון עולם אשר מלך

בטרם כל-יציר נברא;

לעת נעשה בחפצו כל

אזי מלך

אזי מלך

שמו נקרא.

ואחרי ככלות הכל

לבדו ימלוך נורא,

והוא היה, והוא הווה

והוא יהיה  והוא יהיה

לתפארה.

 

שישו את ירושלים

מילים: תהילים

לחן: עממי

 

שישו את ירושלים גילו בה

גילו בה כל אוהביה, כל אוהביה.

על חומותיך עיר דוד הפקדתי שומרים

כל היום וכל הלילה.

שישו את ירושלים גילו בה

גילו בה כל אוהביה, כל אוהביה.

 

עושה שלום במרומיו

מילים: מסורתי

לחן: נורית הירש

 

עושה שלום במרומיו

הוא יעשה שלום עלינו

ועל כל ישראל

ואמרו אמרו אמן

יעשה שלום, יעשה שלום,

שלום עלינו ועל כל ישראל. 

 

כחול ים המים

מילים: אלתרמן

מנגינה: נחום נרדי

 

כחול ים המים

נאוה ירושלים

אורים השמים

על נגב וגליל

 

השמש אורי לנו אורי

המחרשה עברי עבורי

חרשי בתלם וחזורי

עד לילה ליל יאפיל

 

שיר שיר עלה נא

בפטישים נגן נגנה

במחרשות רננה

השיר לא תם הוא רק מתחי הי הי. היל..

שיר, שיר עלה נא....

 

מחר

מילים ולחן: נעמי שמר

 

מחר אולי נפליגה בספינות

מחוף אילת עד חוף שנהב

ועל המשחתות הישנות

יטעינו תפוחי זהב.

 

כל זה אינו משל ולא חלום

זה נכון כאור בצהרים

כל זה יבוא מחר אם לא היום

ואם לא מחר אז מחרתיים

 

מחר אולי בכל המשעולים

ארי בעדר צאן ינהג

מחר אולי באלף ענבלים

יכו פעמונים של חג

 

כל זה אינו משל...

 

הכל פתוח

מילים ולחן: נעמי שמר

 

ראיתי ת'כנרת

סוערת בטורקיז

וגל סגול כהה

הריע והתיז

חשבתי לעצמי

הכל עוד אפשרי

כל עוד אנחנו כאן שרים.

 

ראיתי את הסכר

פתוח לרווחה

וכל שפעת המים

נוהרת בשמחה

חשבתי לעצמי

הכל עוד אפשרי

כל עוד אנחנו כאן שרים

הכל פתוח

עוד לא מאוחר

מצב הרוח ישתפר מחר

זה יתכן

זה אפשרי

כל עוד אנחנו כאן שרים

 

הייתי בעפולה

הייתי באילת

ובשמורת-החולה

מצאתי לי מפלט

 

חשבתי לעצמי...

 

בתל אביב טיילתי

חופשי מדאגה

לאן שהסתכלתי

הייתה לי חגיגה

חשבתי לעצמי...

 

גלשתי בחרמון

נפלתי על האף

נפגשתי עם המון

אנשים נשים וטף

 

חשבתי לעצמי...

 

אולי הכל פתוח

אולי לא מאוחר

אולי מצב הרוח

ישתפר מחר

הכל עוד יתכן

הכל עוד אפשרי

כל עוד אנחנו כאן שרים.

 

על כל אלה

מילים ולחן: נעמי שמר

על הדבש ועל העוקץ

על המר והמתוק

על בתנו התינוקת

שמור אלי הטוב

על האש המבוערת

על המים הזכים

על האיש השב הביתה

מן המרחקים

 

על כל אלה, על כל אלה

שמור נא לי אלי הטוב

על הדבש ועל העוקץ

על המר והמתוק

אל נא תעקור נטוע

אל תשכח את התקוה

השיבני ונשובה

אל הארץ הטובה

 

שמור אלי על זה הבית

על הגן על החומה

מיגון, מפחד פתע

וממלחמה

שמור על המעט שיש לי

על האור ועל הטף

על הפרי שלא הבשיל עוד

ושנאסף

 

על כל אלה..

 

מרשרש אילן ברוח

מרחוק נושר כוכב

משאלות לבי בחושך

נרשמות עכשיו

אנא שמור לי על כל אלה

ועל אהובי נפשי

על השקט על הבכי

ועל זה השיר.

 

על כל אלה..

 

סימני דרך

מילים ולחן: נעמי שמר

 

מי זוכר ומי יודע

את הדרך אל ביתי

מי אשר קולי שומע

הוא יבוא הביתה אתי

ענני נוצה ממעל

והשלף לרגלי

ודנדון פעמון הפלא

השומר תמיד עלי

 

אי מי שר לו בדרך

אי משם שר פעמון

אי משם שובה הביתה

בזמן הנכון

 

אם שכחתי את הדרך

המוכרת משנים

פה ושם בצד הדרך

נשארו לי סימנים

חץ אחד הנה שלוח

מצויר בגיר לבן

לך לך אחרי הרוח

שתי פסיעות ורבע מכאן

 

אי משם..

 

מחצבה בצד הדרך

ועליה צל אילן

ובאר אחת או שתים

לי לאות ולסימן

עז אחת שחורה כלילה

הלוכחת את השיחים

רק למיטיבי הלכת

השבילים הללו פתוחים

 

אי משם..

 

לא לבד אני בדרך

ההולכת אל ביתי

יש חבר אחד או שנים

שהולכים הביתה אתי

ובשמש השוקעת

בדנדון פעמונים

הם ידעו לפענח

לי את כל הסימנים.

 

אי משם...

           

ספירת מלאי

מילים: יוסי בנאי 

מנגינה: נעמי שמר

 

מדינה אחת פעמים ים

ואגם אחד וקדחת גם

שמש אחת עגולה

עם חכם אחד מלא סגולה

כאב ראש אחד ושלש גלולות

וששה ימים ושבעה לילות

 

אחד אלהינו אלהינו אלהינו

שבשמים ובארץ.

 

עליה גדולה ואלפים שנות גולה

שתי חופשות שנתיות ואחת רגילה

יום של נצחון, יום של מפלה

רגע בטחון שלשים ימי מחלה

טרומפלדור בגליל

וקונצ'רטו לחליל

וחצי תריסר אלופים במיל

 

אחד אלהינו..

 

עם אחד עתיק שני שרים בלי תיק

הראשון עצוב השני מצחיק

ילדות אחת קשה, שנים של התשה

ומי שרוצה עצמאות בבקשה

מלחמות חמש, חטיבת חרמ"ש

וחייל אחד משחק שש-בש

 

אחד אלהינו..

 

חיילים שלשה עייפים במשלט

ושבעים ילדים צוחקים במקלט

שלשה אסירי ציון יצאו לחפשי

אסיר עולם אחד בחודש השישי

יום הילד יום הפרח ויום השנה

וגבעה עשרים וארבע עדיין לא עונה

 

אחד אלהינו..

 

מדינה אחת, פעמיים ים

ואגם אחד ודמעה אחת

וקדחת גם!

 

סימן שעוד לא הגענו

מילים ולחן: נעמי שמר

 

אתה רואה דקלים?

דקלים איני רואה!

אתה רואה גמלים?

גמלים איני רואה!

אולי לפני עיני לרגע צל עבר

איני רואה דבר איני רואה דבר!

 

סימן שעוד לא הגענו

והאופק עוד רחוק

ולבך עודו פתוח

אל ארבעת הרוחות

וצריך להמשיך ללכת

וצריך להמשיך לצעוד

והדרך עוד מושכת

ארוכה

 

אתה רואה אדם בצל התאנה?

איני רואה אדם בצל התאנה!

אולי בצל הגפן שם מנוחתו?

איני רואה דבר איני רואה אותו!

אתה רואה עצי-זיתים ושדה-חיטה

ואיך שביניהם פורחת השיטה?

אולי אני בגלל השמש מסונוור -

איני רואה דבר איני רואה דבר!

 

סימן שעוד לא הגענו..

 

אולי אתה רואה בנות בכלי-לבן

יוצאות אל הכרמים עם אהובי ליבן?

אולי אתה רואה בדרך ליהודה

אשה יפהפיה צועדת לבדה?

איני רואה בנות, איני רואה כרמים

עובר אני ביעף יבשת וימים

יומם וליל האש בעצמותי תבער

איני רואה דבר איני רואה

 

סימן שעוד לא הגענו..

עוד לחג >
bottom of page