top of page
מן הארכיון
אמר המשורר
אריה אהרוני
בית אלפא
הָאֲנָשִׁים מְשׁוּלִים לְכוֹכְבֵי לֶכֶת,
כּוֹכָב כּוֹכָב וְיִחוּדוֹ,
וְאֵין כּוֹכָב דּוֹמֶה לַעֲמִיתוֹ
אִישׁ אִישׁ וְעוֹלָמוֹ שֶׁלּוֹ –
הֶרֶף רִגְעוֹ הַמֻּפְלָא שֶׁאֵין דּוֹמֶה לוֹ
וּשְׁעַת אֵימָה שֶׁלּוֹ שֶׁאֵין לָהּ אָחוֹת.
וּבְמוֹת הָאִישׁ
לוֹקֵחַ הוּא עִמּוֹ
גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ
שֶׁמֶשׁ רִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ
קְרָב רִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ –
כָּל זֶה לוֹקֵחַ הוּא עִמּוֹ.
כֵּן, נִשְׁאָרִים אָמְנָם, נִדְבָּךְ שֶׁבָּנָה
שְׁבִיל שֶׁסָּלַל, עֵץ שֶׁנָּטַע
אָמְנָם הַרְבֵּה מִפָּעֳלוֹ דִּינוֹ לְהִוָּתֵר
וְאוּלָם מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל וְיָקָר
שֶׁאֵין לוֹ תְּמוּרָה
מִסְתַּלֵּק לְלֹא שׁוּב.
לֹא אֲנָשִׁים מֵתִים, כִּי עוֹלָמוֹת.
(השיר בהשראת יבגני יבטושנקו)
Heading 6
אמר המשורר |
גם לעת צער |
דברי פרידה מהמת |
הקריעה |
זהו טעם המערכה |
יזכור דורות |
כי ימות בקבוצה אדם |
כל העצים בקיבוץ יבכו |
מחזור חיי אדם |
נוף עם ברושים |
יזכור בית אלפא |
על הקדיש בקיבוץ |
על קירות בארי |
קינת האב |
bottom of page