זכרונו אחים יקרים!

יצאנו עמכם בבוא יום ונפלנו עם ערב.

כבדו הקרבות במישור והאש ליכחה בהרים.

ואנו נפלנו עם שחר בחרב.

הלכנו עמכם בשורה ארוכה וקודרת,

זכרונו, אחים את ליבנו פילחה העופרת.

יש צחוק ושמחה, וקולות חוגגים מעברנו,

ואנחנו איננו רואים, ופרחים עצובים על קברנו.

זכרונו, אחים ורעים,

כי נפלנו בשם החיים!...