מעשה במרים בת תנחום שנישבת היא ושבעת בניה עמה, מה עשה לה השלטון: חבש כל אחד בפני עצמו.

הוציא את הראשון ואמר לו: השתחווה לצלם כשם שהשתחוו אחיך.

אמר לו: חס וחלילה אחי לא השתחוו, אף אני לא אשתחוה לו.

אמר לו: למה?

אמר לו: שכתוב בתורה 'אנוכי ה' אלהיך (שמות כ, ב' ), צוה עליו להרגו.

הוציא את השני, אמר לו: השתחוה לצלם כמו שהשתחוו אחיך.

אמר לו: חס וחלילה לא השתחוו אחי, אף אני איני משתחוה לו.

אמר לו: למה?

שכתוב בתורה לא יהיה לך אלהים אחרים על פני (שם שם,ג')

מיד צוה עליו להרגו.

הוציא את השלישי, אמר לו: השתחוה לצלם כשם שהשתחוו אחיך.

אמר לו: חס וחלילה לא השתחוו אחי, אף אני איני משתחוה לו.

אמר לו: למה?

שכתוב בתורה: זובח לאלהים יחרם (שם כ"ב, י"ט) צוה עליו להרגו.

הוציא את הרביעי אמר לו: השתחווה לצלם כשם שהשתחוו אחיך.

אמר לו: חס וחלילה לא השתחוו אחי, אף אני לא אשתחוה לו.

אמר לו: למה?

שכתוב בתורה: לא תשתחוה להם ולא תעבדם (שם כ', ה').

צוה עליו להרגו.

הוציא החמישי אמר לו: השתחווה לצלם כשם שהשתחוו אחיך.

אמר לו: חס וחלילה לא השתחוו אחי, אף אני לא אשתחוה.

אמר לו: למה?

שכתוב בתורה: וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת

ואין עוד (דברים ד', ל"ט), צוה עליו להרגו.

הוציא הששי ואמר לו: השתחווה לצלם כשם שהשתחוו אחיך.

אמר לו: חס וחלילה לא השתחוו אחי, אף אני לא אשתחוה לו.

אמר לו: למה?

שכתוב בתורה: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (דברים ו', ד')

הוציא את השביעי, והוא היה הקטון שבהם.

אמר לו: השתחוה לצלם כשם שהשתחוו [אחיך].

אמר לו: חס וחלילה לא השתחוו אחי לצלם, אף אני

לא אשתחוה.

אמר לו: למה?

שכבר נשבענו לאלהינו שאין אנו ממירין אותו ביראה, שנאמר את ה' האמרת היום (דברים כ"ו, י"ז) וכשם שנשבענו לו, כך נשבע לנו, שלא להמירנו באומה אחרת שנאמר וה' האמירך היום (שם, שם, י"ח).

אמר לו: אם כן אני אזרוק הטבעת זו לפני הצלם ולך הביאהו כדי שיראו ויאמרו קיים מצות הקיסר.

אמר לו: אללי לך קיסר , ממך שאתה בשר ודם אתיירא, ולא אתיירא מפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא אלוה של עולם.

אמר לו: וכי יש אלוה בעולם?

אמר לו: אללי לך קיסר וכי עולם של הפקר ראית?

אמר לו: וכי יש פה לאלהיכם?

אמר לו: בעבודה זרה שלכם כתיב: פה להם ולא ידברו (תהלים, קט"ו, ה') אבל באלהינו כתיב: בדבר ה' שמים נעשו (שם, ל"ג, ו')

אמר לו: וכי יש עינים לאלהיכם?

אמר לו: בעבודה זרה שלכם כתיב: אזנים להם ולא ישמעו (תהלים קט"ו ו') אבל באלהינו כתיב: תמיד עיני ה' אלהיך בה (דברים, י"א, י"ב)

אמר לו: וכי יש אזנים לאלהיכם?

אמר לו: בעבודה זרה שלכם כתיב: אזנים להם ולא ישמעו (תהלים, קט"ו, ו') אבל באלהינו כתיב: ויקשב ה' וישמע

(מלאכי, ג', ט"ז)

אמר לו: וכי יש אף לאלהיכם?

אמר לו: בעבודה זרה שלכם כתיב: אף להם ולא יריחון (תהלים, קט"ו, ו') אבל באלהינו כתיב: וירח ה' את ריח הניחוח (בראשית ח', כ"א).

אמר לו: וכי יש ידים לאלהיכם?

אמר לו: בעבודה זרה שלכם כתיב: ידיהם ולא ימישון (תהלים קט"ו, ז') אבל באלהינו כתיב: אף ידי יסדה ארץ (ישעיה, מ"ח, י"ג).

אמר לו: וכי יש רגלים לאלהיכם?

אמר לו: בעבודה זרה שלכם כתיב: רגליהם ולא יהלכו (תהלים קט"ו, ז') אבל באלהינו כתיב: ועמדו רגליו

ביום ההוא (זכריה י"ד, ד') ודרך על במותי ארץ (מיכה, א', ג')

אמר לו: וכי יש גברון לאלהיכם?

אמר לו: בעבודה זרה שלכם כתיב: לא יהגו בגרונם (תהלים קט"ו, ז') אבל באלהינו כתיב: חכו ממתקים וכלו מחמדים (שה"ש, ה', ט"ז)

אמר לו: אם יש לו כל המידות הללו, מפני מה לא

הציל אתכם מידי כשם שהציל חנניה מישאל ועזריה.

אמר לו: חנניה מישאל ועזריה היו זכאין ונפלו בידי מלך זכאי, אבל אנו חייבים ונפלנו ביד מלך חייב ואכזרי, כדי שיתבע דמנו, כי הרבה דובים והרבה נמרים יש לו להקב"ה שיפגע בנו, ולא מסרנו הקב"ה אלא בידך בשביל שהוא עתיד לתבוע את דמנו מידך, מיד צוה עליו להרגו.