על אף שהתורה אינה מציינת את שמות המינים או תיאורם המדויק, היהודים מזהים את ארבעת המינים באופן מסורתי.

"הדר"- הוא האתרוג - פרי הדומה ללימון.

"לולב"- ענפים רכים של עץ התמר.

"הדס"- בעל ריח.

"ערבה" - גדלה ליד נחלים.

ערבה הדס לולב אתרוג

המדרש מוצא סימליות בארבעת המינים החקלאיים בסוכות:

האתרוג - בעל ריח וטעם - דומה לאלו השומרים על התורה וגם עושים מעשים טובים.

הלולב - אשר יש לו טעם אך אין לו ריח, דומה לאלו השומרים את התורה, אך אינם עושים מעשים טובים.
ההדס - אשר ריח נעים לו, אך אין לו טעם, דומה לאלו אשר עושים מעשים טובים, אך אינם שומרים את התורה.
הערבה - שאין לה לא טעם ולא ריח, דומה לאלו אשר אינם עושים מעשים טובים, ואף אינם שומרים את התורה.

 

מטבע מתקופת בר-כוכבא, המראה את ארבעת המינים.

 

מצוות ארבעת המינים יכולה להיות שלמה רק אם כל ארבעת המינים מוחזקים יחדיו כאחד, כך גם בני-ישראל. על אף שהם אולי שונים זה מזה, הם נשארים תמיד יחדיו.