top of page
פורים
מקורות והגות/

העדלאידע - מה מקורה?

מילה מוזרה אה? מה מקורה? ולמה היא מתחברת בדמיון דווקא לתל-אביב?

בתל-אביב של שנות העשרים עשו תהלוכה בפורים ברחובות העיר, עם תחפושות ותפאורות ניידות שהוצבו על עגלות ורכבים. לחגיגה הזאת קראו קארנאבל, ובשנת 1932 החליטו פרנסי העיר שבתל-אביב, העיר העברית, צריכים למצוא לחגיגה מילה בעברית. העיריה קבעה לשם כך חבר שופטים: יהודה גרנובסקי (גור), בעל המלון העברי, א. סמיאטיצקי מהוצאת "אמנות" והסופרים יעקב פיכמן, יהודה קרני וי.ד. ברקוביץ.

דניאל פרסקי הציע מספר הצעות: "פורמתא", "פורינה", "פורדיצה". מפה לאוזן התהלכו שמועות שפקיד אלמוני בעיריה פועל מאחורי הפרגוד לשכנע את השופטים שהצעתו היא הקולעת ביותר: "חינגא - פור". והיו שהניחו שחבל על הזמן, כי הרי כבר הוחלט שהשם יהיה: "פורימיאדה", על משקל אולימפיאדה.

גם ח.נ. ביאליק הדגול לא טמן את ידו בצלחת, והציע "פורה", כמילה בעברית בעלת משמעויות רבות: ראשית פורים, שנית שיר של שמחה והוללות, שלישית גת ויקב ליין, רביעית תריס לסחורות בחוץ (לפי התלמוד) רמז למסע ההצגות הסמליות, חמישית, שישית, שביעית (טוב נו, זה ביאליק)...

יום אחד והנה הודעה רשמית: השופטים, אחר ישוב דעת ארוך וקשה, בחרו בשם "עדלאידע" על סמך המאמר התלמודי: "אמר רבא מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (תלמוב בבלי, מגילה, ז', ע"ב), או בעברית : חייב אדם להשתכר בפורים עד לא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

השם הונח במין נקבה וצלצולו כצלצול אולימפיאדה וכדומה. המדקדק ר' אברהם אברונין הופקד לנקד את השם. ובעל ההמצאה הריהו חברנו י. ד. ברקוביץ.

עוד לחג >
bottom of page