בפקודת מנהיגנו הרצל באתי לבאזל, כדי לעשות את כל ההכנות לקונגרס הראשון. בין השאלות הרבות שהעסיקוני אז היתה אחת, ובה משהו מן הפרובלימה העברית הגדולה: באיזה דגל נקשט את אולם הקונגרס? מה יהיו צבעיו? הן דגל אין לנו!
הרעיון הזה הכאיבני מאד. צריך ליצור דגל, ואולם באיזה צבעים נבחר? והנה הבהיק רעיון במוחי: הרי יש לנו דגל לבן-כחול - הטלית אשר בה נתעטף בתפילתנו, טלית זו היא סמלנו! נוציא נא את הטלית מנרתיקה ונגולל אותה לעיני ישראל ולעיני כל העמים. הזמנתי אז דגל כחול-לבן ומגן-דוד מצוייר עליו. וכך בא לעולם דגלנו הלאומי.