top of page
איתן הבר
מדינה עברית, עליה חופשית
מאותו ערב, מאותו לילה ב 29 לנובמבר 1947, אני זוכר בעיקר צעקות מחרישות אוזניים: "מדינה עברית", עליה חופשית". ועוד פעם ועוד פעם.
ליד ביתנו ברחוב בורכוב בתל אביב חלפו משאיות (בלשון אותם הימים: מכוניות משא) וטנדרים, ולעינינו הנדהמות היו תלויים עליהם המוני אדם - על הגג, על הפרונט, מחוץ למשאיות ובתוכן - וכולם, כולם, שאגו במקהלה אחת גדולה: "מדינה עברית, עליה חופשית". הקולות נמשכו לתוך הלילה והגיעו עד שחר. ההמונים - ואולי רק נדמה לי? - הקישו על גופי הפח של המכוניות. הקישו? הלמו כמשוגעים.
הייתי ילדון שאבא הוציא ממיטתו כדי להיות עד לאירוע היסטורי. אני זוכר במפורש שהלכנו לקינג ג'ורג, חצינו את גן מאיר, כנראה בדרך לכיכר מוגרבי, וכאן מסתיים הזיכרון: אנשים רקדו, מאות שלפו דגלים. מהומת אלוהים בחצות וחצי. "מדינה עברית, עליה חופשית".
עוד לחג >
bottom of page