ברוכות וברוכים הבאים לכנס שיטים הראשון
רבים הרימו גבה על הבחירה שלנו לערוך את הכנס דווקא בחדר האוכל של בית השיטה. המבנה הזה הרי עומד ריק רוב ימות השנה, ואכן לא פשוט היה להביא אותו למצב החגיגי בו הוא ערוך כרגע, וכמובן שגם לא יכולנו להסתיר את כל פגעיו. אבל התקבלה כאן החלטה סמלית. אסביר אותה דרך סיפור קטן.
באחת ההדרכות הראשונות שלי במכון, הזדמן לי ללמד חבורת קצינים על סדר הפסח הקיבוצי. אחד הקצינים התוודה שלא שמע על ההגדה הקיבוצית, וכשפתחתי את תיק בית השיטה בארכיון שלנו ונתתי להם לגעת ולעיין בהגדות עצמן, אורו עיניו. עד לרגע הזה הוא מעולם לא חשב על האפשרות שיש לו ולשכמותו יכולת וזכות לעצב את החגים ולהשפיע על התרבות.
כשנה אחרי הביקור הוא שלח לי חוברת קטנה עם שם וסמל היחידה שלו. זו הייתה הגדת פסח מסורתית, שהוא וחבריו ערכו והוסיפו עליה מדרשים וקטעים, ולצידה כתב לי על פתק – "הפסח הכי מרגש שהיה לי".
בנקודה הזו הבנתי איזו עוצמה חינוכית וחיונית גלומה בארכיון החגים הקיבוצי. כמה התרבות שנוצרה בתנועה הקיבוצית היא חשובה ורלבנטית לחברה הישראלית היום ועל איזה חסר היא עונה. ומאז אני והשותפים שלי לצוות עסקים בהפיכת חומרי הארכיון שלנו למקור השראה להתחדשות התרבות בארץ.
הסיפור הקטן הזה טומן בחובו סיפור גדול מאוד.
סדר הפסח כדוגמא, ראשיתו במשנה שנכתבה בארץ, נדד עם העם שלנו לאורך כל שנות הגלות, שם הוא השמין, התרחב והתהדר במדרשים ושירים ולאחר אלפים שנות, בחדר האוכל הזה, כמו במאות קיבוצים אחרים, הוא חוזר לארץ בלבוש מתחדש. כאן בפרפריה, נוצרה תרבות יהודית-ציונית-ארצישראלית-חילונית, שוחרת צדק ושלום.
בתוך הרצף הזה אנחנו פועלים, להמשיך את שרשרת יצירת התרבות שלנו. דרך הצבא בתי הספר והמועצות האזוריות, לעוד מחנכים, מובילי תרבות וקהילות שיקבלו השראה ממה שנוצר כאן, בין הקירות הממשיים הללו. זאת הסמליות שבגללה התעקשנו לערוך את כנס שיטים דווקא בחדר האוכל של קיבוץ בית השיטה.
***
ולמה באמצע החורף. כי היום בדיוק, י' בשבט, לפני 80 שנה נולד בירושלים הפעוט בנימין יוגב. והפעוט הזה התבגר להיות חלוץ בקיבוץ בית העמק ושותף מוביל במכון שיטים. והוא זה שלקח על עצמו תפקיד היסטורי, להיות החוליה המקשרת בין המפעל החינוכי שהקים אריה בן גוריון – מכון וארכיון החגים הקיבוצי, לבנינו – דור המשך של מחנכים אנשי קיבוץ. המהלך הלא פשוט הזה שבוג'ה נשא על כתפיו, הוא הקרקע לפריחתו הנוכחית של המכון. אז מגיע לו שנתכנס לכבודו.
אנצל את ההזדמנות ואשתף אתכם שאחד הביטויים לפריחתו של המכון הוא חידוש אתר האינטרנט המפורסם שלנו, הגדול ביותר בתחום, שמנגיש לציבור אלפי טקסטים. בזכות ההסתדרות הציונית שידעה לזהות את הערך הגדול שיכול להיות ליצירה התרבותית הקיבוצית גם ברחבי העולם, יצרנו יחד שותפות ייחודית, התאמנו ותרגמנו אותו גם ליהדות התפוצות. כבר בשבועות הקרובים האתר יעלה באנגלית ובספרדית, ובהמשך בשפות נוספות.
***
הכנס הזה הוא טעימה מאופי הפעילות שלנו. חיבור בין הגות רעיונית וחברתית, לבין מסורות מנהגים וסמלים. השילוב הזה ייעודו להעמיק ולרומם את חוויית הט"ו בשבט המתקרב.
לסיום דברי אני רוצה להודות בשם הצוות שלנו ובאופן אישי לכמה מהשותפים שלנו אשר יושבים פה בקהל.
לניר מאיר מזכ"ל התנועה הקיבוצית
לחבר הכנסת איתן ברושי
לזאבי ושולה מוזס, על תמיכה כספית ואמונה בנו לאורך כל הדרך לחידוש פעילות המכון.
לקרן פוזן, שהופכת להיות שותפה מרכזית ומשמעותית בעשייה שלנו.
להסתדרות הציונית ולסלביו חוסקוביץ' יו"ר המחלקה לחינוך
לאגף לתרבות יהודית במשרד החינוך
לעובד נור , ראש מועצה אזורית הגלבוע. שיצטרף אלינו בהמשך הבוקר.
ליורם ישראלי, ראש מועצת מטה אשר
לצור אדר מנהל קהילת בית השיטה ואהרון ארז יו"ר הקיבוץ .
לחברי הועד המנהל של המכון: ריקי רז, רונית לוי, יאיר רביב (ומיכל ויינברג).
לאילן גזית יו"ר הועד שנמצא כרגע באוגנדה כחלק מפעילות עם נוער פליט.
לנגה בוטנסקי , יוסי אסף ומתן ירדני
ואחרונים, אתם ואתן שבאתם לכאן הבוקר.
תודה רבה!