בכל דור ודור אנו חייבים לדרוש ולחדש בהגדה כאילו גם השנה עלינו לצאת ממצרים. ממצרים של שעבוד לדעות קדומות, של רמיסת כבוד אדם ואישה, וממצרים של 'שני אנשים עברים ניצים'.
אנו מזמינים אתכם ואתכן להכניס תוכן ולהוסיף עניין למפגש המשפחתי סביב שולחן הסדר. התוספות שלנו יהפכו את קריאת ההגדה שלכם לחוויה רלוונטית, מעניינת ומקרבת. בחרו תוספת והעשירו את חג הפסח המשפחתי.
חג שמח
עשר המכות
'אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּות שֶׁהֵבִיא הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים' -> וגם אלו עשר מכות שנוחתות יום יום על נשינו, אחיותינו ובנותינו. מכות שעלינו, גברים ונשים כאחד, לשפוך חמתינו עליהם.
'שפכי חמתך על הגדרות אשר נאחזו בשמך, ופתגמים שנהגו כדי להצר דרכך, ואמרות כנף מצלצלות שיצאו לגרוע ולהפחית מדמותך, ועל חכמים, תנאים, אמוראים ורבנים אשר התיימרו להכירך, ותוך זחיחות דעת של יודעי כל, ובהבל פה מסוגנן, שיחתו ועיוותו את מהותך.
שפכי חמתך על:
1- 'קול באשה ערווה'
2- ועל: 'נשים דעתן קלה'
3- ועל: 'ואל תרבה שיחה עם האשה'
4- ועל: 'אשה באלף לא מצאתי'
5- ועל: 'אין חכמה לאשה אלא בפלך'
6- ועל: 'המלמד בתו תורה כאילו לימדה תפלות'
7- ועל: 'כל כבודה בת מלך פנימה'
8- ועל: 'אשרי מי שבניו זכרים ואוי לו מי שבניו נקבות'
9- ועל: 'אין אשה מתקנאת אלא בירך חברתה'
10- ועל: 'אשה פסולה לעדות'.
כל אלו מכות מצרים שלנו. על כל אלו נשפוך זעמנו, וחרון אפנו ישיגם. נרדפם בכעס ונכחידם מזיכרון העם, נשיו וגבריו, עד ימחו כליל מתחת כנפי השכינה.'
חיה אשכנזי
שפוך חמתך
"שפוך חמתך על הגויים" -> שפוך חמתך או אהבתך?
'שפוך חמתך' הוא אחד הטקסטים הקשים לקריאה בהגדת פסח המסורתית, והוא מעורר ברבים מהקוראים אי-נחת. הטקסט מורכב משלושה פסוקי תהילים (ופסוק ממגילת איכה), וככל הנראה נוסף להגדה בימי הביניים, בתקופה של רדיפות היהודים. הקטע מבטא את שאיפת הנקם הכמוסה של מי שלא יכל להגן על עצמו ולהשיב מאבק. כיום אנו יכולים להגן על עצמנו, וכן יכולים להשיב מאבק. על כן, אין זה היחס האפשרי היחיד לגויים.
לנוסח המקורי של 'שפוך חמתך' אפשר להוסיף (או להחליף כלל) מתוך נוסח המובא בספרו של חיים בלאך 'היכל לדבר חז"ל ופתגמיהם' (ניו יורק, 1948). בלאך מספר שמצא את הנוסח בהגדה שנערכה בשנת 1521 ומיוחסת לנכדו של רש"י:
'שפוך אהבתך על הגויים אשר ידעוך
ועל ממלכות אשר בשמך קוראים,
בגלל חסדים שהם עושים עם זרע יעקב
ומגינים על עמך ישראל מפני אוכליהם.
יזכו לראות בסוכת בחיריך ולשמוח בשמחת גויך.'
בכל דור ודור
'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים' -> לא מספיק שנזכור שאבותינו יצאו ממצרים?
מדוע חשוב שנראה עצמנו כאילו אנו יצאנו ממצרים? כדי שנעשה מאמץ להזדהות ולהכיר את תחושת הסבל וההשפלה של העבד והנרדף. האם ידעתם שהתורה מצווה על יחס הומאני לגר שלושים ושש פעמים? יותר מכל מצווה ואיסור אחרים.
ערב פסח הוא הזדמנות להעריך מחדש את החירות האישית והקבוצתית שלנו, וכן הזדמנות להסתכל על האופן בו אנו מתייחסים לחלשים ביותר בחברה.
עלמה זוהר כותבת בשירה 'מצרים':
"תמיד יש מלחמה באפריקה מזל שהיא רחוקה,
שלא רואים ולא שומעים אותה מכאן,
גם אני הלכתי פעם בנתיב הייסורים ממצרים לירושלים,
במדבר ימים רבים, בלי מים.
אל תאמר מה לי עם אלא, אנשים זרים
כי בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"
ונאמר הלל
וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵאלהֵיהֶם, וְהָרַג אֶת בְּכורֵיהֶם, וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמונָם -> הללויה?
מעשה במלאכי השרת אשר בקשו לומר שירה לפני הקב"ה בשעה שפרעה וכל חילו הוטבעו ביום. ענה להם הקב"ה: מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה לפני?
מי הם 'מעשי ידי'?
המצרים ששעבדו את בני ישראל ורצחו בילדיהם - גם הם מעשי ידי האל.
מדוע שלא נשמח בנפול רשעים?
כיוון שכל עוד אין אנו שמחים במותם ומפלתם של אויבנו, אנו שומרים על צלם האדם שבנו, ועל צלם האדם שבהם.
העשרה
מזל טוב -> פסח הוא גם יום ההולדת של עמנו.