לקראת יום העצמאות נברתי קצת בארכיון ואחד האוצרות שגיליתי הוא אוסף גדול ומיוחד של הגדות ליום העצמאות, המלוות באיורים ובהתכתבויות בנוגע לשאלה איך לחוגג את יום ההולדת למדינה.
הגדות אלו היו נקראות או בסדר יום העצמאות (בסגנון ליל הסדר) או בטקסים רבי רושם וארוכים שכללו קטעי קריאה, שירה ונגינה.
במכתב מלווה לאחת ההגדות מ-1969, מתארת אסתר כצנלסון מצוות חג העצמאות של קיבוץ אפק את הויכוח לגבי אופי החג וטקסיו, "נודה על האמת שאפילו החברים הפסימיים ביותר שכל שנים התנגדו "לסדר שני" 3 שבועות אחרי ליל הסדר הודו שצורה זו מתקבלת על דעתם".
ההגדות מעוטרות באיורים יפים שמתארים את חיי החיילים והחיילות. איורים שנראים כאילו נלקחו מרישומים מפנקסי השירות שלהם.
באיור משנת 1966 בהגדה של רמת הכובש, לשיר החבלנים נראה דיוקן מינימליסטי של חייל במדים מביט מטה ומשמאלו חיילים ההולכים אל האופק עם ציוד על הגב.
במקראה לחג של קיבוץ אפק משנת תשכ"ז (1967) לצד שירו של ש. שלום 'שהחינו' המקשר את הגשמת חלום הקמת המדינה עם קורבן החיילים שנפלו בקרב מופיע ציור מודרניסטי המציג חייל עומד ומחזיק ברובה שקנו מופנה אל השמיים, החייל עומד על ערימת אבנים שנראית כבריקדה או כגלעד לזכר הנופלים.
בהגדת רביבים משנת תשכ"ז (1967) כמעט שאין איורים, אבל העמוד שמציין את מבצעי מלחמת השחרור, עמוד חשוב שמופיע באופן קבוע בהגדות אלו, מלווה באיורי חיילים זעירים, חייל רץ עם רובה מורם, חייל מדלג מעל חוט תייל וחייל מרים דגל.
אם אתם מכירים את אחד המאיירים נשמח שתכתבו לנו. תודה.