בשבחו של חודש הסליחות / ערן ירקוני

אנחנו מכירים שתי גישות להתחלת שנה. שתיהן יפות ומיוחדות בדרכן ובגלגולי עיצובן.

זו של הראשון בינואר, נפתחת בפרץ של רגשות ותחושות, במסיבה וזיקוקים. בספירה לאחור ובנשיקה. מלוא האנרגיות מופנות אל הרגע הקסום של פתיחת השנה. נשתחרר, נצחק, נשיר בקול ונצא מחוזקים ל-12 החודשים שלפנינו. וישנה גישת רמזי אלול. לה מושגים אחרים. מורידים קצב, מתבוננים, מקשיבים. סליחות וימים נוראים, תשליך ושופר. כמעט חודשיים יעברו מהיציאה לדרך ב-א' אלול ועד שנהיה מוכנים לפתוח את השנה בשמיני של סוכות. שתי הדרכים רוצות לחדש. הראשונה ע"י כוח מתפרץ, השניה ע"י חשבון נפש. פתיחת השנה היהודית מזמינה לתהליך. לעבודה אישית מפרכת. רוצים שינוי? תעבדו!

תמונה: Eva Wenborn, Pexels.

במשך חודש תקומו מוקדם אל הקהילה שלכם. תתקרבו, תדברו ברקע הזריחה, תתפללו. אח"כ חשבון נפש ווידויים. ומתוך ההתבוננות פנימית וחיצונית, תגיעו לשמחת סוכות ותפתחו שנה. האמת, ישנו סיכוי גבוה שמי שיתייחסו ברצינות ויעברו את השלבים השונים שתרבותנו מציעה, אכן יביאו שינוי ושיפור על עצמם בפתחה של שנה.