לקראת ט"ו באב | מעיין ירדן

הגיע הזמן לדבר על ההזמנה הגלומה בט"ו באב. לא במקרה שבוע אחרי יום הפירוק הכואב ביותר של העם היהודי מגיע יום האחדות הגדול ביותר.

חכמינו זכרם לברכה היו חסכוניים בתאריכים, ונטו לייחס לאותו תאריך מספר אירועים היסטוריים. כך זכה ט"ו באב להיות מועדם הסמלי של שישה אירועים שונים. היום, נתייחס לשלושה מתוכם, אירועים המהדהדים אל חיינו ומציעים אפשרות של גשר מעל מציאות קיימת, של פירוד:

ט"ו באב היה היום שבו הותרו השבטים כולם לבוא זה בזה, כלומר להנשא זה לזה. ההיתר להנשא אלו לאלו הוא אחד הסמלים החזקים ביותר בעולם העתיק להיות עם אחד ומאוחד חרף המחלוקות, שהרי אפילו על החולקים הגדולים ביותר בתולדותינו (עד כה) נאמר ש"אַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל [...] לֹא נִמְנְעוּ בֵּית שַׁמַּאי מִלִּישָּׂא נָשִׁים מִבֵּית הִלֵּל, וְלֹא בֵּית הִלֵּל מִבֵּית שַׁמַּאי" (יבמות, א', ד'). גם היום אנחנו עדים לבני משפחה שניצבים משני צידי המתרס בהפגנות, ואין ספק שהערבוב הזה הוא חלק ממה ששומר עלינו ערבים זה לזה.

ט"ו באב היה גם המועד שבו הותר להנשא לבני שבט בנימין, למרות החטא הנורא והאלים שחטאו במעשה פילגש בגבעה. היתר זה הוא עדות לכך שגם לחוטאים הגדולים ביותר יש כפרה. אף החלטה שגויה אינה מדירה שום קבוצה מהיותה חלק בעם לנצח, וגם זו תזכורת חשובה בעת הזו.

ולבסוף, ט"ו באב היה היום שבו התיר מלך ישראל, הושע בן אלה, לבני ממלכתו לעלות לירושלים, למרות הפילוג מממלכת יהודה. בכך הוא הפך את החלטתו של ירבעם בן נבט, המלך שפילג את הממלכה ומנע את הגישה הפיזית לעיר הקודש עבור יותר ממחצית העם. למעשה, ההרחקה מירושלים מנעה את המפגש בין השבטים השונים, את היכולת לשוחח ולגשר על הפערים מתוך מגע אנושי פשוט. והנה גם אנחנו ממשיכים לעלות לירושלים. מי כדי להפגין ומי כדי להתפלל. מי כדי להתנגד להפיכה המשטרית ומי כדי לתמוך בה. מי יתן שימצאו לנו מנהיגים, בדמות הושע, שיובילו אותנו לאיחוד ולאיחוי, ולא לפילוג ולשיסוי.

"לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב וכיום הכיפורים" אמר רבן שמעון בן גמליאל (תענית, ד', ח'), וקשר בין שני מועדים אלו של חשבון נפש. אם יום כיפור הוא הזמנה לחשבון נפש אישי, הרי שט"ו באב הוא הזמנה לחשבון נפש לאומי-חברתי. ראשיתו של חודש אב בפירוד ושיאו באיחוד.

הלוואי שיהיה זה ט"ו באב של התאספות ושל אחדות, למרות המחלוקות. חג של אהבת חינם, גם לשונים מאיתנו.

חג שמח!