מעם נודד לעם ריבון ואחראי בארצו - מחשבות לפסח תשפ"ה | ערן ירקוני

בחג הפסח הפכנו מפרטים לעם. הבריחה מעבדות מצרים, משלילת החירות, היא ראשיתו של מסענו המשותף. בליל הסדר הקרוב נחגוג, אבל גם נעשה חשבון נפש.

אנו נמצאים עדיין בימי פילוג פנימי עמוק, קשה וכואב. כבר חודשים ארוכים רחובותינו גועשים בציבור כואב וחרד. כבר למעלה משנה וחצי אחינו מתענים במנהרות האויב. 

בערב הפסח נעצור לרגע את הזעקות, כדי לתת מקום להתחדשות האוויר.

סביב שולחן הסדר, נספר ונזכיר לעצמנו ולילדינו את היותנו עם אחד, שטעמו וייחודו בערבות ההדדית ובמחויבות לשלום העם כולו. ללא הבדל מין, מוצא או מעמד חברתי.

בשנת 1936, בקיבוץ אילת השחר, הוסיפו לקריאת הפסח קטע מסיפור של דוד פרישמן: 

"וְהָאֱלֹהִים יְדַבֵּר: לֵךְ שׁוּב מִצְּרִימָה וְעָשִׂיתָ לִי עַם. הֲיָדַעְתָּ אֵיךְ יֵעָשֶׂה עַם?  אֶת הָאוֹבְדִים וְאֶת הָאֻמְלָלִים תִּקְרָא אֵלֶיךָ, אֶת כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר יֵאָנְחוּ מֵעֲבוֹדָה וּמֵרֹב פֶּרֶךְ וַאֲשֶׁר ייעָנו תַּחַת יָד הַנּוֹגְשִׂים וּפְקִידִים וְאֵין לָהֶם בִּלְתִּי אִם לֵב. וּבַלֵּב הַזֶּה מְעַט רֶגֶשׁ. וְדִבַּרְתָּ אֲלֵיהֶם, וְהוֹצֵאתָ אוֹתָם מִבֵּית הָעֲבָדִים וּגְאַלְתֶּם וְנָתַתָּ לָהֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים וְעָשִׂיתָ אוֹתָם לְעַם." 

בערב פסח הקרוב נזכור את מהות בריאתנו כעם: מחויבותנו לערבות הדדית וללכידות. נזכיר לעצמנו שהקמנו מדינה כדי לממש את פוטנציאל היחד הטמון בנו, ככתוב במגילת העצמאות:

"מְדִינַת יִשְׂרָאֵל… תִּשְׁקֹד עַל פִּתּוּחַ הָאָרֶץ לְטוֹבַת כָּל תושביה; תְּהֵא מושתתה עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶּדֶק וְהַשָּׁלוֹם לְאוֹר חָזוֹנָם שֶׁל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל; תְּקַיֵּם שִׁוְיוֹן זְכֻיּוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָּמוּר לְכָל אזרחיה..."

מדינת ישראל הריבונית, היא הכלי הגדול והחזק שיצרנו כדי לממש את חירותנו כיחידים וכעם. תפקידה הוא לאפשר חברה סולידרית וצודקת המושתת על חוסן וביטחון לכולם.  

השנה, נרים כוס חמישית, ונוסיף ללשונות הגאולה, ברכה שהיא קריאה: את כולם – עכשיו!