"וְיוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ וְכָל שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בָּאוּ אֶל גְּדַלְיָהוּ הַמִּצְפָּתָה. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֲיָדֹעַ תֵּדַע כִּי בַּעֲלִיס מֶלֶךְ בְּנֵי-עַמּוֹן שָׁלַח אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה לְהַכֹּתְךָ נָפֶשׁ, וְלֹא הֶאֱמִין לָהֶם גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם. וְיוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ אָמַר אֶל גְּדַלְיָהוּ בַסֵּתֶר בַּמִּצְפָּה לֵאמֹר אֵלְכָה נָּא וְאַכֶּה אֶת יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה וְאִישׁ לֹא יֵדָע, לָמָּה יַכֶּכָּה נֶּפֶשׁ וְנָפֹצוּ כָּל יְהוּדָה הַנִּקְבָּצִים אֵלֶיךָ וְאָבְדָה שְׁאֵרִית יְהוּדָה. וַיֹּאמֶר גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם אֶל יוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ אַל-תעש (תַּעֲשֵׂה) אֶת הַדָּבָר הַזֶּה כִּי שֶׁקֶר אַתָּה דֹבֵר אֶל יִשְׁמָעֵאל."
ירמיה, מ', י"ג-ט"ז
אצל גדליהו בן אחיקם, הנציב היהודי מטעם הבבלים שמונה לשלוט ביהודה לאחר חורבן הבית והגליית המלך צדקיהו, לא היה כשל מודיעיני. הוא קיבל מהדרג הצבאי שלו התראה מדוייקת בנוגע לאיום על חייו. הוא קיבל גם הצעה למבצע סיכול ממוקד להסרת האיום – ולא אישר את המבצע.
גדליהו סירב להאמין שהפילוג הפוליטי יגיע לקיצוניות שכזו, ונמנע מפעולה נגדו. שגיאה זו עלתה לגדליהו בחייו, וליהודים באובדן האוטנומיה שנותרה להם ובבריחה למצרים של הצמרת שנותרה. הצום שנקבע לזכרו של גדליהו חותם את ארבעת הצומות שנקבעו לזכר תהליך החורבן.
יש תקופות, כאז גם עתה, שמחלוקת פוליטית עמוקה מפלגת את העם. מחלוקת כזו מסוכנת מאוד ליכולת הקיום של העם בארצו, במיוחד בהתחשב בצורך שלנו בגיבוי ותמיכה מצד בעלי ברית חזקים באזור. בתקופות כאלה, חשוב לפעול למיתון המחלוקת, לדיאלוג פורה בין הצדדים, ולתיחום המחלוקת ב"כללי משחק" מוסכמים שלא כוללים הכרעה באלימות. עם זאת, חשוב גם לא להתעלם מקיומה ומעומקה של המחלוקת ולהדחיק אותן, לא להתעלם מההתרעות, ולהתמודד באומץ מול הגורמים שמבקשים להכריע באלימות את המחלוקת ואותנו.
Comments