top of page

'שיר השבת' של לאה גולדברג | הסיפור מאחורי ההפקה המחודשת

בחודש יוני 24' יצא לאור (בהפקה מחודשת) 'שיר השבת' אותו כתבה לאה גולדברג בשנת 1939, במיוחד עבור הצגת הילדים 'שמלת השבת של חנה'לה' שעלתה ב"תיאטרון לילדים". 

השיר הולחן על-ידי גלעד פרי, הופק והוקלט מחדש כחלק מפרויקט כתיבת מערכי שיעור למורות ואנשי חינוך בנושא השבת, מטעם מכון שיטים – ארכיון החגים הקיבוצי, ומלווה בקליפ מקורי.

 

להפתעתנו, לאורך השנים, השיר נותר כמעט גנוז ולא מוכר, ללא ביצועים מפורסמים ונגישים לציבור (הלחן המקורי של נחום גרדי לא עמד במבחן הזמן). מילותיה הנוגעות של לאה גולדברג, הזמינו אותנו לצלול לעומקן ולבקש את הסיפור הרחב שמאחוריהן. 


הרקע לאיתור מילות השיר ולבחירה לחדשו, נעוץ במהלך רעיוני וחינוכי שקושר בין הסיפור המפורסם 'חנה'לה ושמלת השבת' שכתב יצחק דמיאל-שויגר (1937), ובין האגדה על 'אבא תחנה החסיד' מקהלת רבה. מתוך השיר, הסיפור והאגדה, עולה קריאה משמעותית ביחס לשבת ולאופייה האידיאלי של חברה מתוקנת.


תפיסת העולם שמשתקפת בשיר ובקליפ מייצגת חברה שוויונית, חופשיה ממעמדות, שבמרכזה ערבות הדדית. שבת כ"מלכה" מגיעה לביקור אצל כל אחד ואחת, בלי קשר למעמדו ומתקבלת באופן מכובד. שימו לב לחלון הפתוח לרווחה, למגוון סממני השבת המונחים על וסביב השולחן, למפגש האנושי שמתרחש בחוץ ולאופן שבו הוא מסתיים, כשהאור הזורח נדבק בשתי הדמויות היושבות.



בשני הסיפורים ישנם רמזים לכך שהם מתרחשים במרחב הביניים של "בין השמשות". אזכור פרשת הדרכים, הכניסה לעיר, השמש הנוטה לשקוע, ההיערכות לקראת כניסת השבת, החיפזון להגיע בזמן ועוד, הן דוגמאות לכך. בזמן זה, בין החול לקודש, לקראת השבת, מתאפשרת הכרעה מתוך התבוננות. כאשר השמש שוקעת והכוכבים טרם זרחו, לא יום ולא לילה, השבת כעומדת בסף ‒ נוצר מרחב לפרשנות, למבט חברתי ולפעולה מתוך אחריות. בזמן זה אבא תחנה וגם חנה'לה בחרו לפעול. קדושת השבת שלהם התבטאה בקדושת החיים וביחסים שבין אדם לחברו.


תרצו להוסיף את השיר לקבלת השבת שלכם/ן?


מחנכים ומחנכות, במערך השיעור לכיתות ט-י תמצאו מהלך רחב שכולל לימוד הסיפורים מאחורי שיר השבת של לאה גולדברג, שאלות מנחות והצעה לפעילות בעקבות הצפייה.


תודה מיוחדת לכל השותפים והשותפות למאמץ היצירתי: נויה שגיב (חוקרת יצירות גולדברג), אתר זמרשת; שירה: רז רותם, לחן: גלעד פרי, הקלטה ומיקס: עדי דרוקר, אנימציה: עמית כהן.


הצעה למרואיינים ביחס לתהליך היצירה: אביב גרוסר (מכון שיטים), גלעד פרי (מלחין).





Comments


bottom of page