אבלות
ופרידה
נזכור את חללי השבת השחורה תשפ"ד ונאמץ אל ליבנו את החיים I מכון שיטים
נוסח ליום השנה תשפ"ה
יִזְכּוֹר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים, אַנְשֵׁי הָעֲבוֹדָה וְהַשָּׁלוֹם, קָרְבְּנוֹת טֶבַח הַשַּׁבָּת הַשְּׁחוֹרָה תשפ"ד.
נִזְכֹּר אֶת הַנִּרְצָחוֹת וְהַנִּרְצָחִים בַּבַּיִת, בַּשָּׂדֶה וּבַדֶּרֶךְ, בְּשִׁטְחֵי הַנֶּגֶב הַמַּעֲרָבִי, שֶׁנִּפְרְצוּ וְנִכְבְּשׁוּ בִּידֵי אוֹיֵב אַכְזָר וַחֲסַר רַחֲמִים.
אֶת הָאֵם הָאוֹחֶזֶת בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתֶיהָ בְּיָדִית דֶּלֶת הַבַּרְזֶל לְגוֹנֵן עַל מִשְׁפַּחְתָּהּ מִפְּנֵי הַמֵּזִיד שֶׁמִּנֶּגֶד.
אֶת הָאָב הַמַּשְׁלִיךְ יְלָדָיו מֵחַלּוֹן בֵּיתָם הַבּוֹעֵר וּמְזַנֵּק אַחֲרֵיהֶם וְסוֹפֵג בְּגוּפוֹ אֶת קְלִיעֵי הָעוֹפֶרֶת.
אֶת הָרֵעִים הָרוֹקְדִים לְאוֹר הַשַּׁחַר וְהִנֵּה הֵם נִּמְלָטִים בַּשָּׂדֶה מִפְּנֵי הַמְּרַצְּחִים וּמִפְלָט אַיִן.
נִזְכֹּר אֶת אַמִּיצֵי הַלֵּב שֶׁנֶּחְלְצוּ לַהֲגָנָה.
אֶת הַלּוֹחֲמוֹת וְהַלּוֹחֲמִים בְּכִתּוֹת הַכּוֹנְנוּת, שֶׁקִּדְּמוּ פְּנֵי אוֹיֵב בְּנִשְׁקָם הַדַּל וְהִשְׁלִיכוּ נַפְשָׁם מִנֶּגֶד.
אֶת הַחֲיָלוֹת וְהַחַיָּלִים בְּמֻצְּבֵי הַגָּדֵר, שֶׁלָּחֲמוּ בְּעֹז, מְעַטִּים מוּל רַבִּים, וְנָפְלוּ חָלָל.
אֶת אַנְשֵׁי כּוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן וְהַהַצָּלָה וְאֶת הָאֶזְרָחִים, שֶׁחָשׁוּ מֵרַחֲבֵי הָאָרֶץ לְעֶזְרַת אֲחֵיהֶם הַמֻּתְקָפִים וְכָרְעוּ בִּשְׂדֵה הַקֶּטֶל.
נִזְכֹּר אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי הַסְפָר, אֶת הָאֶזְרָח וְהַחַיָּל, אֶת הַגֵּר וְהַתּוֹשָׁב וְהָאוֹרֵחַ, שֶׁבְּגוּפָם הָיוּ לָנוּ לִגְבוּל.
יִהְיוּ חַלְלֵי הַשַּׁבָּת הַשְּׁחֹרָה חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְׂרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.
נְאַמֵּץ אֶל לִבֵּנוּ אֶת הַחַיִּים, שׂוֹרְדֵי הַתֹּפֶת וְנִצּוֹלֵי מַעֲשֵׂי הַזְּוָעָה.
אֶת הַחֲטוּפוֹת וְהַחֲטוּפִים הַכְּלוּאִים עֲדַיִן בְּמַרְתְּפֵי עַזָּה. אֶת הַקָּשִׁישׁ וְהַצְּעִירָה, הַחַיֶּלֶת וְהַחַיָּל, הַתִּינוֹק וְהַפָּעוֹט, הָאֵם וְהָאָב. הִנֵּה נְשׂוּאוֹת עֵינֵיהֶם אֵלֵינוּ, וְאַל דֹּמִי לָנוּ עֲדֵי יָשׁוּבוּ לִגְבוּלָם.
נְאַמֵּץ אֶל לִבֵּנוּ אֶת הַיְּלָדוֹת וְהַיְּלָדִים שֶׁגָּדְלוּ בְּצֵל הַר גַּעַשׁ וְנִקְלְעוּ לַתֹּפֶת הַמִּתְפָּרֶצֶת.
אֶת הַפְּצוּעוֹת וְהַפְּצוּעִים בַּגּוּף וּבַנֶּפֶשׁ.
אֶת הַחֲרֵדִים לִשְׁלוֹם יַקִּירֵיהֶם הַחֲטוּפִים.
אֶת הַיְּתוֹמוֹת וְהַיְּתוֹמִים, הָאַלְמָנוֹת וְהָאַלְמָנִים, וְכָל לְמוּדֵי הַשְּׁכוֹל.
אֶת פְּלִיטֵי הַחֶרֶב, קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל עַל אַלְפֵיהֶן, שֶׁאֻלְּצוּ לִגְלוֹת מִבָּתֵּיהֶם וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אֵימָתַי יוּכְלוּ לָשׁוּב.
אַל יִשְׁקֹט וְאַל יִנָּחֵם וְאַל יָפוּג הָאֵבֶל עַד יָשׁוּב יִשְׂרָאֵל וְגָאַל אַדְמָתוֹ הַשְּׁדוּדָה, וְיָשַׁב עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבְשָׁלוֹם לְדוֹר דּוֹר.
נכתב בהשראת נוסחי "יזכור" קודמים מאת ברל כצנלסון לנופלי תל חי, אבא קובנר לקורבנות השואה, אהוביה מלכין ואהרון זאב לחללי מערכות ישראל.